מחלת הדמנציה הפרונטו-טמפורלית bvFTDי(behavioral-variant frontotemporal dementia) מתאפיינת, בנוסף לשינויים שונים בקוגניציה, באישיות ובהתנהגות, בשינויים ניכרים בהתנהגות האכילה, ובהם אכילת-יתר והעדפת מתוקים. לאור התפקיד של ההיפותלמוס בבקרה על התנהגות אכילה, בחנו חוקרים מאוסטרליה שינויים בהיפותלמוס בקרב חולים ב-bvFTD.
עוד בעניין דומה
18 חולים בשלבים מוקדמים של המחלה ו-16 אנשים בריאים נבדקו בבדיקת MRI וגם עברו הערכה של התנהגות האכילה. הוערך הנפח של ההיפותלמוס ומספר הנוירונים ותאי הגלייה. בנוסף, בוצעה נתיחה שלאחר המוות ל-12 מקרים של חולים ול-6 מקרים של ביקורת. חתכי רקמה של היפותלמוס נצבעו צביעה כפולה לסמנים של התאים ולפפטידים שמעורבים בבקרה של התנהגות אכילה.
בשני סוגי האנליזה נמצא דלדול משמעותי בהיפותלמוס בקרב חולים ב-bvFTD. בקרב חולים שסבלו מהפרעות חולה חמורות, נצפה דלדול משמעותי בחלקים האחוריים של ההיפותלמוס. גם משקעים פתולוגיים של החלבון Tar DNA protein-43, בלטו במיוחד בהיפותלמוס האחורי. עם זאת, נוירונים שמכילים אורקסין (orexin/hypocretin), נוירופפטיד Y, וזופרסין, ו-RNA שמבוקר על-ידי קוקאין או על-ידי אמפטמינים, קרי תאי עצב בגרעינים האחוריים שמעורבים בבקרה של תיאבון, לא נפגעו.
נראה שדגנרציה בהיפותלמוס, שמובילה לשינויים בבקרה בהיפותלמוס, קשורה בהפרעות אכילה שאופייניות ל-bvFTD. הממצאים האלה עשויים לתרום לפיתוח מודלים שישמשו בבחינת גישות טיפוליות בהפרעות אלה.
ערכה ד"ר דורית שנון
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
