מחקרים שנערכו לאחרונה הצביעו על האפשרות לפיה צום לסירוגין או דילוג על ארוחת בוקר עשויים לשמש כאסטרטגיות מועילות לצורך ירידה במשקל ושיפור במצב הבריאותי. מטרת המחקר הייתה לקבוע האם ארוחת בוקר קבועה קשורה לתמותה כוללת או קרדיווסקולרית.
עוד בעניין דומה
מחקר קוהורט זה כלל נתוני מעקבים מתוך מאגר NHANES אשר נאספו בין 1999 ל-2002. התוצאים העיקריים אשר הוערכו היו תמותה כוללת ותמותה קרדיווסקולרית, והתוצא המשני היה צריכת סיבים תזונתיים.
במחקר נכללו 5,761 משתתפים, מתוכם 4778 (82.9%) הזדהו כאוכלי ארוחת בוקר ו-2,027 (35.2%) היו אנשים אשר נפטרו במהלך המחקר. 469 (23.1%) נפטרו בעקבות תחלואה קרדיווסקולרית. הצריכה היומית הממוצעת של קלוריות עמדה על 2015, וממוצע הצריכה היומי של סיבים תזונתיים עמד על 16.3 גרם/יום. סך הכל 17.7%, 66%, ו-11.4% מהמשתתפים היו עם סוכרת, יתר לחץ דם ותחלואה קרדיווסקולרית, בהתאמה. על פי האנליזה שבוצעה, החוקרים מצאו כי אוכלי ארוחת בוקר היו מבוגרים יותר, בעלי מסת משקל גוף נמוכה יותר ועם צריכה מוגברת של קלוריות וסיבים תזונתיים בהשוואה לאלה אשר לא נהגו לאכול ארוחת בוקר. תוצאות המחקר הראו כי אוכלי ארוחת הבוקר היו בסבירות נמוכה יותר למות (תמותה כוללת: יחס הסיכונים 0.69, 95% רווח בר-סמך 0.57-0.84, תמותה קרדיווסקולרית: יחס הסיכונים 0.45, 95% רווח בר-סמך 0.32-0.63). כמו כן, עבור אוכלי ארוחת הבוקר, צריכה של סיבים תזונתיים בכמות >25 גרם/יום הייתה קשורה להפחתה של 21% (יחס הסיכונים 0.79, 95% רווח בר-סמך 0.66-0.96) בתמותה מסיבה כלשהי.
החוקרים סיכמו כי תוצאות המחקר הראו שצריכה יום-יומית של ארוחת בוקר הייתה קשורה לתמותה כללית וקרדיווסקולרית נמוכות יותר, בעיקר כאשר נצרכה כמות סיבים של >25 גרם/יום.
מקור:
Dana E King et. al (2021) JABFM DOI: https://doi.org/10.3122/jabfm.2021.04.210044