ניתוח בריאטרי

ניתוח בריאטרי גורם לירידה במאפייני כבד השומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול, במטופלים עם השמנת יתר חולנית

ניתוח בריאטרי גרם להיעלמות של כבד שומני שאינו נובע מצריכת אכוהול בכמעט 85% מהמטופלים, וכן גרם לירידה במאפיינים הפתולוגים של המחלה

03.08.2015, 10:13
כבד שומני, מיקרו-גרף (צילום: אילוסטרציה)

ההשפעה של ניתוח בריאטרי על מטופלים עם כבד שומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול (nonalcoholic fatty liver disease – NASH) אינו מבוסס כראוי. החוקרים ביצעו מחקר פרוספקטיבי על מנת לקבוע את ההשפעות הביולוגית והקליניות של ניתוח בריאטרי בחולים עם כבד שומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול.

בין השנים 1994 עד מאי 2013, 109 מטופלים עם השמנת יתר חולנית (morbidly obese), שהוכח על ידי ביופסיה כי הם סובלים מכבד שומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול, עברו ניתוח בריאטרי בבית החולים האוניברסיטאי בליל (Lille) שבצרפת (קבוצת המטופלים הבריאטריים מליל - Lille Bariatric Cohort). נאספו נתונים קליניים, ביולוגיים, והיסטולוגיים על המטופלים לפני הניתוח וכן שנה אחריו.

שנה לאחר הניתוח, ב-85% מהמטופלים שעברו ניתוח בריאטרי לא נמצא כבד שומני (רווח סמך 95%: 92.2%-75.8%). בהשוואה לנתונים מלפני הניתוח נצפתה ירידה מובהקת בממוצע (ובסטיית התקן) של אינדקס מסת הגוף של המטופלים (BMI, מ-49.3±8.2 ל-37.4±7) וכן ברמות האלנין אמינוטרנספראז (ALT, מרמות של 52.1±25.7 IU/L ל-25.1±20 IU/L).

הרמות הממוצעות של גמא-גלוטאמיל טרנספראזה (γ-glutamyl transferases) ירדו מרמה של 51 IU/L (טווח בין רבעוני [interquartile rangeי] 87-34 IU/L) לפני הניתוח, לרמה של 23 IU/L אחריו (טווח בין רבעוני 33-14 IU/L), והערכים הממוצעים של אינדקס תנגודת אינסולין, שירדו מ-3.6±0.5 ל-2.9±0.5 (P<0.01, עבור כל השוואות המוזכרות מעלה).

אחוזי היעלמות הכבד השומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול [NASH] היו גבוהים יותר בקרב מטופלים שהיו עם NASH מתון על פי מדד ברונט (Brunt) לעומת מטופלים שהיו עם NASH חמור (90% לעומת 70%, p<0.05).

על פי הנתונים ההיסטולוגיים, לפני הניתוח נצפתה הצטברות שומן (steatosis) ב-60% מהרקמות שנבדקו (טווח בין רבעוני 80%-40%) אך שנה לאחריו הצטברות זו נצפתה רק ב-10% מהמקרים (טווח בין רבעוני 21.3%-2.5%); כמו כן, הניקוד של הכבד השומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול ירד מ-5 (טווח בין רבעוני 5-4) ל-1 (טווח בין רבעוני 2-1) (P<0.001, עבור שתי ההשוואות).

התנפחות (ballooning) תאי הכבד ירדה ב-84.2% מהדגימות (n=69, רווח סמך 95%: 91.3-74.4) והימצאותה של דלקת אונתית (lobular) ירדה ב-67% (n=55, רווח סמך 95%: 77.1-55.8). על פי מדרג מטביר (Metavir) נצפתה ירידה בפיברוזיס ב-33.8% מהמטופלים (רווח סמך 95%: 45.2%-23.6%).

חולים בהם נמצא כבד שומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול גם שנה לאחר הניתוח (n=12) ירדו במשקל פחות מאשר אלו בהם לא נמצא כבד שומני לאחר שנה, באופן מובהק (שינוי באינדקס מסת הגוף 9.1±1.5 לעומת 12.3±0.6, p=0.005). מטופלים שעברו ניתוח לפרוסקופי עם טבעת (laparoscopic gastric banding) איבדו פחות משקל מאשר מטופלים שעברו ניתוח מעקף קיבה (gastric bypass) (שינוי באינדקס מסת גוף 6.4±0.7 לעומת 14.0±0.5, p<0.0001), וכן אחוז גבוה יותר מהם היו עם כבד שומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול לאחר שנה (30.4% לעומת 7.6% במטופלים שעברו ניתוח מעקף קיבה, p=0.015).

החוקרים מסכמים, כי ניתוח בריאטרי גרם להיעלמות של כבד שומני שאינו נובע מצריכת אכוהול בכמעט 85% מהמטופלים, וכן גרם לירידה במאפיינים הפתולוגים של המחלה, בתקופת מעקב של שנה לאחר הניתוח.

החוקרים מוסיפים, כי ניתוח בריאטרי יכול להוות אופציה טיפולית מתאימה למטופלים עם השמנת יתר חולנית וכבד שומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול, שלא הגיבו לשינוי בהרגלי הבריאות. יש צורך במחקרים נוספים על מנת לקבוע את ההשפעות ארוכות הטווח של ניתוח בריאטרי במטופלים עם השמנת יתר חולנית וכבד שומני.

מקור:
Lassailly, G., Caiazzo, R., Buob, D., Pigeyre, M., Verkindt, H., Labreuche, J., et al. (2015). Bariatric surgery reduces features of nonalcoholic steatohepatitis in morbidly obese patients. Gastroenterology, 149(2), 379-388.

נושאים קשורים:  ניתוח בריאטרי,  השמנת יתר,  ניתוח מעקף קיבה,  ניתוח לפרוסקופי עם טבעת מתכווננת,  מחקרים,  מחלת כבד שומני לא-אלכוהולית
תגובות