יש לי דבר אחד להגיד על מאמרו של פרופ' אבי עורי, מנהל האגף לרפואה שיקומית במרכז הרפואי רעות ומרצה לרפואה שיקומית באוניברסיטת תל אביב: מכונן.
עוד בעניין דומה
מה כל כך מכונן בעובדה שעורי שיתף את הציבור בהחלטה שלו להפסיק עם תרופות להורדת כולסטרול ולהסתפק בדיאטה מתאימה ומאז הוא מרגיש נפלא?
"במציאות הנתונה, רק לרופאים יש הכוח והיכולת להדהד את הדברים באופן שישפיע לטובה על בריאות הציבור ולהפסיק את הסבל הרב שנגרם בגלל תמהיל עכור של בורות ואינטרסים זרים"
מכונן ואף תקדימי מפני שעורי פירסם בכלי תקשורת מרכזי דברים אמיצים שמתריסים נגד אינספור מאמרים שפירסמו רופאים אחרים, רובם ככולם בעלי שם, המהללים בלי שמץ הסתייגות תרופות שנועדו להפחית את רמת השומנים בדם ולהילחם בכולסטרול הרע (LDL).
לעתים קרובות אני פוגשת אנשים שהתגברו על בעיות רפואיות ואף החלימו ממחלות לאחר שאימצו תפריט בריא. נרגשים ומאושרים הם מספרים לי את הקורות אותם ושואלים איך אפשר להעביר את זה הלאה? איך ניתן באמצעות סיפורי ההצלחה שלהם למנוע מאחרים לבלוע תרופות או לעבור מסכות טיפולים מייסרות? הם שואלים גם מפני שנוכחו בעצמם עד כמה קשה להגיע למידע הזה.
רק הבוקר פגשתי בני זוג, שכנים, וכאשר בירכתי אותה לכבוד ההריון החדש הם סיפרו איך לפני שנתיים נואשו מטיפולי הפוריות ולפני שנה החליטו לתת סיכוי לריפוי באמצעות שינוי תזונתי שכלל צום מיצים של שלושה שבועות ולאחריו תפריט שרובו פירות וירקות נאים. הוא הצטרף למסע הזה כדי לתמוך בבת זוגו והשיל בתוך חודשיים 15 קילוגרם ממשקלו. היא הרתה לאחר חצי שנה. הסיפור שלהם מצטרף כמובן לעוד רבים אחרים שבמרכזם אנשים שנרפאו ממחלות כאלה ואחרות אחרי שעברו לתפריט בריא.
האפשרות ששינוי תזונתי גורף - זה נושא של הרבה מאמרים, דיונים וגם שיחות ברזייה - עשוי להיות תחליף ראוי לתרופות מעורר מטיבו הרבה ויכוחים, חששות ואף התנגדויות. מעבר לסיפור אישי כזה או אחר עומדים על הפרק נושאים כמו הרווח וההפסד שבנטילת תרופות, הסכנה שבהעדפה של שינוי תזונתי, המחיר שישלם בעתיד מי שנוטל תרופות וכן זכות הציבור לקבל מידע על נושאים הקשורים לצרכיו הבריאותיים. העדר מידע, או מידע חלקי ועמום, מונע מרבים לבחור בשינוי תזונתי במקום להמשיך ולבלוע תרופות בלב לא שקט, למרות השאלות הקשות.
"האפשרות ששינוי תזונתי גורף - נושא להרבה מאמרים, דיונים וגם שיחות ברזייה - עשוי להיות תחליף ראוי לתרופות מעורר מטיבו הרבה ויכוחים, חששות ואף התנגדויות"
קיים לחץ מסיבי על מי שלוקים בקשת גדולה של מחלות, שבעבר היו נדירות ובהדרגה הופכות לשכיחות, לבלוע תרופות. ולסרב לקבל טיפול תרופתי זה עדיין לשחות נגד הזרם. לשתות מיצים ירוקים או ללעוס עלים במקום לבלוע תרופות עדיין נתפש כמעשה טירוף. רובנו קורצנו מחומר דומה והוא שמכוון אותנו לעשות כל דבר בעיקר כי אחרים עשו אותו לפנינו וכך אנחנו משפיעים גם על הבאים אחרינו לבלוע את מה שבלענו אנחנו.
הרופאים, בהם בכירים, שממליצים לאנשים ליטול תרופות, כמעט אף פעם לא מציעים לבחון שלב ביניים שבו מסתפקים בשינוי תזונתי גורף. זאת אף על פי שיש בינינו אנשים שהבריאו מיתר לחץ דם, מעודף כולסטרול, מסוכרת, מפסוריאזיס ועוד כהנה מרעין בישין תודות לשינוי תזונתי בלבד. הם אינם הרוב מפני שמטבע הדברים אנשים שמסוגלים לעמוד בלחצים ולשחות נגד הזרם הם יחידי סגולה. מדי פעם צפות דעות אחרות של אנשים - חלקם מומחים, אחרים חוו בעצמם את הבעייתיות של נטילת תרופות - רובם ככולם מתויגים כ"מטורללים", השקפתם מוצגת כחסרת אחריות וביחד הם נחשבים למי שבעצם השמעת קולם מזיקה לסדר הטוב.
ההחלטה על נטילת תרופות נעשית במצב של לחץ שמקורו בידיעה הוודאית שמשהו השתבש. אף אחד, כולל בני משפחה או חברים שנרפאו תודות לשינוי תזונתי, ואף רופאים שנוכחו בחשיבות השינוי התזונתי, לא מעז להמליץ לחולים החדשים להימנע מתרופות, לא כל שכן להסתפק בשינוי תזונתי, כי זו אחריות כבדה מדי. גם מפני שאין מחקרים מספקים על יעילותם של שינויים תזונתיים, גם מפני שיש מחקרים מאוד משכנעים על יעילותן של תרופות. ההבדל הזה נובע, אין בכך שום סוד, מן העובדה הפשוטה שחברות התרופות מממנות מחקרים שייעודם להוכיח את היעילות הזאת. למגדלי החסה והפטרוזיליה אין ממון כדי לממן מערך מחקרים כזה ובעצם גם אין להם סיבה או עניין.
"אפילו רופאים שנוכחו בחשיבות השינוי התזונתי, לא מעזים להמליץ לחולים החדשים להימנע מתרופות, לא כל שכן להסתפק בשינוי תזונתי, כי זו אחריות כבדה מדי"
ראוי, במאמר מוסגר, לציין ששפע המחקרים הממומנים על ידי חברות התרופות אמינים, במקרה הטוב, כמו דברי השבח וההלל שמרעיפים החייטים באגדת "בגדי המלך החדשים" על מלבושי המלך שהם עצמם תפרו. בעצם לא תפרו.
התעצמותו של האינטרנט, במין הפוך על הפוך, רק מסבכת את הנושא. זה נובע מן העובדה שלעתים קרובות המידע המופיע ברשת מורכב, לא תמיד הוא מדויק ומהימן, ומצב כזה עלול ליצור כאוס מוחלט. הציבור מצדו מחפש תשובה חד משמעית ובהירה. אנשים שבריאותם השתבשה אינם מסתפקים בקריאות כיוון, בעדויות אישיות, לא כל שכן בחומר למחשבה. מאליה עולה השאלה אם בהקשר של יחסי רופא־חולה, הרופא שממליץ על תרופות או על טיפולים רפואיים אכן מגלה לחולה את כל הידוע על אודות התרופות והכדורים. ברוב המקרים לא. ברוב המקרים החולה מסכים על סמך מידע חלקי, ובהתאם מקבל החלטה לא מושכלת.
אני מאוד ממליצה למי שמקבלים המלצה להתחיל לבלוע תרופות לנסות, עם ובלי התרופות, שינוי תזונתי רדיקלי ולבחון בעצמם אם לתפריט בריא יש השפעה מיטיבה.
ובחזרה למאמרו של עורי: זהו כאמור מאמר מכונן ואף תקדימי מפני שהגיע הזמן להביא לידיעת הציבור, בכלי תקשורת מרכזיים ובחתימתם של רופאים (הם עדיין נתפשים בעיני הציבור כערכאה עליונה שאין בלתה), את הדברים כהווייתם ובמלוא מורכבותם. פרסומים מן הסוג הזה יעלו את השאלות הקשות שמעוררת מדיניות מכוונת של המלצה גורפת על תרופות והתעלמות כמעט מוחלטת מפתרונות תזונתיים.
מאמרו של עורי מכונן גם ובעיקר מפני שאת הדברים האלה צריך להגיד בקול רם, ובינתיים, במציאות הנתונה, רק לרופאים יש הכוח והיכולת להדהד אותם באופן שישפיע לטובה על בריאות הציבור ולהפסיק את הסבל הרב שנגרם בגלל תמהיל עכור של בורות ואינטרסים זרים.
* המאמר פורסם לראשונה ב"הארץ"
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון "הארץ" בע"מ