תלמידי ישראל בתחתית טבלת פעילות גופנית בהשוואה בינלאומית

תלמידי ישראל מדורגים במקומות האחרונים בפעילות גופנית בהשוואה בינלאומית. 17% מהתלמידים לא עוסקים בפעילות גופנית כלל במשך שבוע, כאשר הבעיה חמורה יותר בקרב בנות (23%) ובמגזר הערבי (22%). רק 11% מהתלמידים עוסקים בפעילות גופנית יומיומית של לפחות 60 דקות, כאשר הפער בין בנים (16%) לבנות (7%) משמעותי.

הנתונים עולים מסקר לאומי בנושאי בריאות, רווחה נפשית וחברתית ודפוסי התנהגויות סיכון בקרב בני נוער בישראל, במסגרת מחקר HBSC שבו נותחו מגמות בין השנים 1994-2023 ונערכה השוואה בינלאומית. דו"ח המחקר הנוכחי מתייחס לממצאים לשנת הלימודים 2022-2023 והשתתפו בו 42 מדינות מאירופה ומצפון אמריקה. התלמידים ענו על שאלון אינטרנטי באמצעות מחשב, טאבלט או הטלפון הנייד.

HBSC - Health Behaviour in School-aged Children, מחקר בינלאומי בחסות ארגון הבריאות העולמי (WHO), נערך אחת לארבע שנים במדינות רבות, כולל ישראל. המחקר בוחן היבטים שונים של בריאות והתנהגויות בריאות בקרב תלמידים בגילאי 11, 13 ו-15 (בישראל נכללים גם תלמידי כיתה י"ב) וכולל סקר על נושאים כמו פעילות גופנית, תזונה, שימוש באלכוהול וסמים, בריאות נפשית, יחסים חברתיים ומשפחתיים ועוד.

בריאות הנפש

הסקר מצביע על בעיות משמעותיות בתחום הבריאות הנפשית. התלמידים התבקשו להתייחס לשמונה סימפטומים שונים, כולל כאבי ראש, בטן וגב, סחרחורות, קשיי הירדמות, כעס, עצבנות ומצב רוח ירוד. הממצאים מראים כי כ-57% מהתלמידים חוו לפחות שני סימפטומים נפשיים או גופניים יותר מפעם בשבוע בחצי השנה האחרונה - נזכיר שמדובר בשנת הלימודים 2022-2023, כלומר לפני המתקפה בשבעה באוקטובר.

הפער בין המינים בולט, כאשר כ-66% מהבנות דיווחו על כך לעומת כ-46% מהבנים. גיל התלמידים משפיע גם הוא, עם שיעור גבוה יותר של דיווחים בקרב תלמידי חטיבות הביניים וכיתות י' (כ-58%-62%) בהשוואה לתלמידי כיתות ה'-ו' ו-י"א-י"ב (כ-52%-53%).

30% מהתלמידים מדווחים על סימפטום נפשי יומיומי ו-64% על סימפטום גופני לפחות פעם בשבוע. 31% מהתלמידים סובלים מרווחה נפשית ירודה ו-12% נמצאים בסיכון לדיכאון. 20% מדווחים על חרדה גבוהה, כאשר הבעיה שכיחה יותר בקרב בנות ובמגזר היהודי. חשוב לציין שעם העלייה בגיל, יש עלייה בדיווח על בעיות נפשיות.

זמן מסך

מכיתה ז' והלאה, יותר מ-50% מהתלמידים מבלים יותר מארבע שעות ביום מול מסך. החלק המתמקד בפעילות בשעות הפנאי מגלה כי 56% מהתלמידים מבלים ארבע שעות או יותר מול מסכים מחוץ לשעות בית הספר. התופעה נפוצה יותר במגזר היהודי (60%) לעומת המגזר הערבי (45%), ובקרב בנות (62%) לעומת בנים (50%). אחוז זה עולה עם הגיל.

פעילות ספורטיבית

73% מהתלמידים משתתפים באופן קבוע בחוגי ספורט בשעות הפנאי, עם פער מגדרי משמעותי: 79% מהבנים לעומת 66% מהבנות. 39% מהתלמידים משתתפים בחוגים שאינם ספורט, עם אחוז השתתפות גבוה יותר במגזר הערבי. נתון מטריד הוא ש-22% מהתלמידים אינם משתתפים באף חוג, בעיה חמורה במיוחד בקרב בנות ותלמידי תיכון.

עישון, אלכוהול וסמים

בהתייחסות לשימוש בחומרים ממכרים עולה מהדו"ח כי 14% מהתלמידים התנסו בעישון סיגריות, 13% בנרגילה ו-16% בסיגריה אלקטרונית. השימוש שכיח יותר בקרב בנים ובמגזר הערבי. ממצאי הסקר מלמדים כי מבין התלמידים שהתנסו במוצרי טבק, כ-25% עשו זאת לראשונה בגיל 12 או קודם לכן. אחוז זה גבוה יותר בקרב תלמידי המגזר הערבי בהשוואה לתלמידי המגזר היהודי (כ-41% לעומת כ 21% בהתאמה).

13% מהתלמידים דיווחו על שתיית אלכוהול מופרזת בחודש האחרון ו-16% השתכרו אי פעם. השימוש באלכוהול גבוה יותר במגזר היהודי.

כותבי הדו"ח מציינים כי בנוגע לשתיית אביסה, קרי שתייה מופרזת, חלה עלייה בהתנהגות זו בקרב תלמידי המגזר היהודי בין השנים 2019, אז שכיחות התופעה עמדה על 7%, לבין 2023 שבה היא עמדה על כ-16%, בעוד שבקרב תלמידי המגזר הערבי נצפתה ירידה קלה בשכיחות התופעה בשנים האחרונות.

התלמידים נשאלו על תדירות השימוש בקנאביס (מריחואנה/ חשיש), משככי כאבים (אופיאטים), ריטלין (ללא מרשם), הרחת חומרים אחרים (גז צחוק, גז קצפות, דבק), סמי פיצוציות (חגיגת, מבסוטון, נייס גאי), אקסטזי או LSD, קראק, קוקאין, אופיום, הרואין או קוק פרסי. סולם התשובות נע מ"אף פעם" ועד ל"30 ימים או יותר". הממצאים מראים כי 8% השתמשו בקנאביס אי פעם, כאשר השימוש גבוה יותר בקרב בנים. מדאיג במיוחד הוא הדיווח על שימוש במשככי כאבים (אופיאטים) בקרב 20% מהבנות ו-17% מהבנים בכיתות י'-י"ב.

תזונה והרגלי אכילה

בנושא תזונה והרגלי אכילה הדו"ח מגלה כי 24% מהתלמידים אינם אוכלים ארוחת בוקר בימי חול, בעיה הנפוצה יותר במגזר היהודי ובקרב בנות. 12% אוכלים במסעדות מזון מהיר לפחות פעמיים בשבוע, בעיקר במגזר הערבי. רק 20% צורכים פירות וירקות באופן יומיומי, למרות שישראל מדורגת בעשיריה הראשונה במדד זה בהשוואה בינלאומית.

מנגד, 37% צורכים ממתקים, 20% משקאות ממותקים ו-20% חטיפים מלוחים מדי יום. הפערים המגזריים בולטים, כאשר תלמידים במגזר הערבי צורכים יותר מזון לא בריא.

יחסי מין

19% מהתלמידים קיימו יחסי מין מלאים, כאשר השיעור גבוה יותר במגזר היהודי-חילוני (21%) לעומת המגזר הערבי (5%). מרבית ההתנסויות הראשונות (58%) היו בגיל 16 ומעלה. 62% השתמשו בקונדום בפעם האחרונה שקיימו יחסי מין ו-41% השתמשו בגלולה. חשוב לציין כי כ-10% מהתלמידים מדווחים על התנסות ראשונה בגיל 11 או מוקדם יותר, כאשר בקרב בנות במגזר הערבי המספר מגיע ל-30%.

השמנה ודימוי גוף

7% מהתלמידים בישראל מסווגים כבעלי השמנת יתר לפי הגדרת ארגון הבריאות העולמי, כאשר הבעיה שכיחה יותר במגזר הערבי ובקרב בנים. ישראל מדורגת בעשיריה הראשונה במדד זה בהשוואה בינלאומית. 19% מהתלמידים מדווחים שהם עושים דיאטה, כאשר הבנים בישראל מדורגים ראשונים בעולם במדד זה.

כ-4% תלמידים מדווחים כי הם נטלו או נוטלים כיום כדורים או משקאות מיוחדים כדי להוריד במשקל. כ-6% תלמידים מדווחים שהם גורמים לעצמם מדי פעם להקיא לאחר שאכלו כדי לא להעלות במשקל.