מאז תחילת משבר מגפת הקורונה (COVID-19), נצפתה עלייה ברכישה של תוספי תזונה. לכן, במחקר שממצאיו שפורסמו בכתב העת The Egyptian Journal of Internal Medicine, החוקרים ביקשו 1) לחקור את התדירות וההקשר של צריכת תוספי תזונה (צריכת ויטמינים ומינרלים), 2) לחקור את התנהגות הרכישה התרופתית של הצרכן, ו-3) ללמוד את הגורמים המשפיעים עליו בהקשר של דמוגרפיה, מדד חומרת עייפות (FSS), ופירמידות תזונה בריאה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ערכו סקר רחב באינטרנט בקרב 1,333 מבוגרים ערבים בני 18 שנים ומעלה המתגוררים בשש מדינות דוברות ערבית במאי 2022, תוך שימוש בשאלון מאומת בניהול עצמי. הסקר כלל שאלות לגבי מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, פעילות גופנית, FSS, פירמידת תזונה בריאה, צריכת תוספי תזונה והתנהגות הצרכנים ברכישת תרופות.
רוב המשתתפים היו בני 20 עד פחות מ-35 שנים, ו-64.6% השתמשו בתוספי תזונה.
תוצאות המחקר הדגימו הבדל מובהק סטטיסטית בין משתמשי תוספי תזונה לכאלה שלא משתמשים בכל הנוגע להתנהגות קניית תרופות של צרכנים מבחינת איכות הפרסום, כללי הבטיחות, צורות התרופות ואיכות החבילה. מבוגרים ערבים צרכו את תוספי התזונה הבאים: 63.5% ויטמין C,י60.1% ויטמין D,י47.1% ברזל ו-44.4% אבץ. מוצרים מורשים (76.0%), תכולה טבעית (75.0%) וכללי בטיחות (68%) היו הגורמים השכיחים ביותר שהשפיעו על התנהגות רכישת התרופות של הצרכנים בערבית. ניתוח רגרסיה רב-לוגיסטית הדגים מספר מנבאים לשימוש בתוספי תזונה, כולל נשים, אנשים בעלי היסטוריה של COVID-19, בעלי גישה חיובית לגבי היתרונות והמלצה לשימוש בתוספי תזונה.
לסיכום, הצריכה התזונתית של תוספי מזון נפוצה, בעיקר ויטמין C, ויטמין D, ברזל, אבץ, ויטמין B ומגנזיום. החוקרים סיכמו כי בעקבות מגפת הקורונה המתמשכת, על רשויות הבריאות הערביות לתעדף נושא זה כדי להקטין את השימוש הלא נכון בתוספי תזונה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
