חיידקי המעי מסוגלים לשנות את ה"תוכנה" שלהם כתגובה לדלקת

חוקרים בפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט בטכניון גילו כי חיידקי המעי משנים את התנהגותם בתגובה למחלות מעי דלקתיות באמצעות מנגנון היפוך DNA. ממצאי המחקר התפרסמו לאחרונה ב-Cell Host & Microbe.

המעי הוא איבר דינמי מאוד המשתנה ללא הרף מבחינה מבנית, מכנית וכימית, וחיידקי המעי נדרשים להתמודד עם הדינמיות הזו. אחת התכונות העשויות לסייע להם בכך היא גמישות (plasticity) – היכולת לעבור שינויים גנומיים מהירים בתגובה לשינויים בתנאי הסביבה.

חוקרי הפקולטה לרפואה ערכו אנליזה של דגימות מחולים במחלות מעיים דלקתיות וגילו כי במצבים של דלקות מעי, כגון קוליטיס וקרוהן, מתרחש בחיידקים שינוי גנומי של היפוך מקטעי DNA. היפוכים אלה משפיעים על ביטוי גנים וגורמים לחיידקים "לכבות" או "להדליק" את ייצורן של מולקולות וחלבונים שונים.

בהמשך המחקר התמקדו החוקרים באחד החיידקים הנפוצים במעי - Bacteroides fragilis. חיידק זה מכסה את עצמו בשכבה של מולקולות רב-סוכריות מסוימות הנקראות Polysaccharide Aי(PSA), שביכולתן להפעיל Tregs - תאי T רגולטוריים של מערכת החיסון המדכאים תגובה חיסונים מוגברת ובכך עשויים להשפיע על הפחתת דלקת.

היפוך DNA בחיידק זה יכול לשנות את סוג המולקולות הרב-סוכריות המכסות את החיידק. החוקרים מצאו שבמצב דלקתי במעי מתרחש היפוך DNA בחיידק Bacteroides fragilis אשר "מכבה" את ייצור המולקולות רב-הסוכריות בעלות ההשפעה המשככת על מערכת החיסון.

בנוסף, החוקרים מצאו קשר בין היפוכי ה-DNA בחיידקים אלה לבין נגיפים חיידקיים במעיים. נגיפים אלה, המכונים בקטריופאג'ים, ידועים בכך שהם מדביקים והורגים חיידקים. במחקר הנוכחי מצאו החוקרים שנגיפים אלה יכולים לגרום לשינוי התנהגות החיידקים ולשינוי השפעתם על מערכת החיסון. החוקרים מצאו שהבקטריופאג'ים גורמים לחיידקים "לכבות" את ייצור מולקולות ה-PSA, מה שמשפיע על תאי ה-Tregs של מערכת החיסון. החוקרים איששו את התופעה גם בחולים וגם בעכברי מודל.

לדברי פרופ' נעמה גבע-זטורסקי, מנחת המחקר, "בעקבות  ניתוח הממצאים אנחנו מבינים כי במחלות המעיים כגון קוליטיס וקרוהן, הגנומים של החיידקים עוברים היפוכי DNA וכך החיידקים משנים בעצם את הדרך שבה הם מפעילים או מדכאים את מערכת החיסון.

"המחקר כלל אנליזה של יותר מ-2,000 אנשים חולים ובריאים ואישוש התוצאות במעבדה. ההסבר שלנו הוא שאותה גמישות גנומית שהתפתחה במהלך האבולוציה מספקת לחיידקים גמישות פונקציונלית (functional plasticity) וכך מסייעת להם להתאים את עצמם למחלת המעיים. הבנה של תפקיד החיידקים בהתפתחות דלקות מעיים ובחומרתן עשויה לקדם טיפולים חדשניים המכוונים לחיידקים אלה. מחקר זה מהווה פתח למחקרים עתידיים הבוחנים את פעילות החיידקים כתלות בתנאי סביבת המחיה שלהם בגוף האדם ואת ההשלכות על בריאותנו".

במחקר לקחו חלק הדוקטורנטים שקד קרסו, רואן זעאתרה והייתם חג'ו, בוגרת המעבדה דנה קדוש-קריטי ועמית המחקר ד"ר טל גפן. במחקר השתתפו עמיתים נוספים ממוסדות בישראל - בוגר הטכניון ד"ר איתי שרון ממכון מיגל, פרופ' יהודה חוברס וד"ר סיגל פרסמן מהקריה הרפואית רמב"ם וחוקרות בארה"ב הברית ובספרד.