תחלואה נוירולוגית היא הגורם הראשון לתחלואה ולנכות גלובלית ובעולם יש יותר משלושה מיליארד איש עם מצבים נוירולוגיים. כך עולה מפרסום של ארגון הבריאות העולמי (WHO) שהתפרסם ביום ה' האחרון.
עוד בעניין דומה
ארגון הבריאות העולמי מתבסס על מחקר שפורסם בכתב העת The Lancet Neurology, ממנו עולה כי יותר משליש מאוכלוסיית העולם (יותר מאחד מכל שלושה) מושפעים ממצבים נוירולוגיים, שהפכו לגורם הנטל המוביל בעולם בתחלואה ובנכות ועקפו את מחלות הלב וכלי הדם ותחלואת הסרטן.
עשרת המצבים הנוירולוגיים המובילים שתרמו לאובדן בריאות בשנת 2021, על פי ארגון הבריאות העולמי, הם: שבץ מוחי, אנצפלופתיה ביילוד (פגיעה מוחית), מיגרנה, דמנציה, נוירופתיה סוכרתית (נזק עצבי), דלקת קרום המוח, אפילפסיה, סיבוכים נוירולוגיים מלידה מוקדמת, הפרעה על הספקטרום האוטיסטי ומערכת העצבים וסרטן.
בעקבות הפרסום מיהר ארגון הבריאות העולמי לשחרר הודעה לתקשורת, לפיה היקף התחלואה והנכויות כתוצאה ממצבים נוירולוגיים צמח מאז שנת 1990 ב-18%.
מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום ג'ברייסוס, אמר כי "מחלות נוירולוגיות גורמות סבל רב לחולים ולמשפחות ופוגעות מאוד בכלכלות העולם ובהון האנושי". הוא קרא לקהילה הבינלאומית ולממשלות העולם להרחיב את שירותי רפואת הנוירולוגיה, את הטיפול בחולים ואת השיקום מגיל ילדות מוקדמת ועד סוף החיים.
למרות הזינוק בהיקפי התחלואה, נרשמה גם ירידה במחלות מוח מסוימות בחלק מהמדינות בזכות רפואה מונעת שכוללת חיסונים, טיפול ומחקר.
פרופ' דוד טנה: "במהלך המלחמה חל זינוק נוסף בצורך לשירותי הנוירולוגיה וגדל הקושי לתת מענה סביר"
פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה. צילום: מיכה בריקנר
ארגון הבריאות העולמי מונה 20 גורמי סיכון ובהם עישון, צריכת סוכר ואורח חיים לא בריא, שטיפול בהם יצמצם משמעותית תחלואה נוירולוגית. בין היתר ניתן למנוע או לצמצם כך את היקף אירועי השבץ המוחי, את מחלות הדמנציה, הטרשת הנפוצה ומחלות נוספות.
"תחלואת המוח ומערכת העצבים מקיפה מאות מוגבלויות תפקודיות ומנטליות והן כיום הגורם המוביל בעולם לנכות פיזית וקוגניטיבית", אומר פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
האיגוד הישראלי בדק את המשמעויות הכספיות של תחלואת המוח ומצא כי עלות שישה סוגי תחלואות עיקריות (שבץ, דמנציה, מיגרנות כרוניות, פרקינסון, אפילפסיה וטרשת נפוצה) עומדת על סכום עתק של כשבעה מיליארד שקל בשנה בישראל.
"בשנים האחרונות נאבקנו כאיגוד לשנות את יחס המערכת כלפי הנוירולוגיה. דו"ח משרד הבריאות לבחינת המקצוע בארץ הצביע על פער גדול בין ההון האנושי של הרופאים הנוירולוגים במדינה לבין התשתיות וכוח האדם החסר בבתי החולים ובקהילה", אומר פרופ' טנה.
"הדו"ח", אומר פרופ' טנה, "מאיר רשימה ארוכה של חסרים מערכתיים ומשרטט מפת דרכים לשינוי. עדיין כמחצית מהמאושפזים בתחלואה נוירולוגית בבתי החולים נמצאים במחלקות פנימיות, ולא במחלקות נוירולוגיה. תחלואת המוח בישראל לא מפסיקה לצמוח, אלא שזו אינה גזירת גורל. יש לנו הידע והכלים למנוע תחלואה נוירולוגית ולצמצם נכויות. כך למשל, כ-80% מהאירועים המוחיים וכשליש ממקרי הדמנציה הם ברי מניעה, ובהיערכות מתאימה, ניתן למנוע הישנות במי שלקה באירוע מוחי קל או חולף.
"בעת הזאת", ממשיך פרו' טנה, "אין בישראל די תשתיות, חסרות מיטות נוירולוגיות ומיטות ביחידות שבץ מוח ובעיקר יש מחסור ברופאים נוירולוגים. כ-300 מומחים חסרים בארץ במקצועות הנוירולוגיה והבעיה מחריפה, הואיל וכשליש ממומחי הנוירולוגיה בארץ מתקרבים לגיל הפנסיה, או אפילו חצו אותו".
עוד מוסיף פרופ' טנה ומבהיר כי "במהלך המלחמה חל זינוק נוסף בצורך לשירותי הנוירולוגיה וגדל הקושי לתת מענה סביר לתחלואה נוירולוגית 'שגרתית' של עשרות, אם לא מאות אלפי חולים בארץ. מחלות נוירולוגיות כרוניות רבות ושכיחות כמו פרקינסון, מיגרנה, טרשת נפוצה ואפילפסיה, מוחמרות במצבי עקה, בדגש על עקה נפשית, שכה נפוצה מאז השבעה באוקטובר. בד בבד, חלה מפרוץ המלחמה עלייה גם באירועי שבץ מוח ודימום מוחי בפרט. לנוכח היקפי התחלואה הגדלים, הצרכים הנוירולוגיים ילכו ויגברו, ואין ספק כי כדי לתת מענה הולם, חובה לחזק את מקצוע הנוירולוגיה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
