ארגון הבריאות העולמי (WHO) הוציא ביום ה' דו"ח ראשון בנושא מימדי צריכת נתרן בעולם במטרה להפחית את צריכת הנתרן העולמית ב-30% עד לשנת 2025. על פי הדו"ח, יישום מדיניות להפחתת צריכת נתרן עשויה להציל כשבעה מיליון אנשים ברחבי העולם עד שנת 2030.
עוד בעניין דומה
נתרן, שהמקור הגדול ביותר שלו הוא מלח שולחן (נתרן כלורי), מגביר את הסיכון למחלות לב, שבץ מוחי ומוות בטרם עת כשצורכים כמות גדולה ממנו. לצד מלח שולחן נתרן נמצא גם בתבלינים אחרים כמו מלח נתרן (מונוסודיום גלוטמט).
הדו"ח מראה שרק 5% מהמדינות החברות ב-WHO משתמשות במדיניות חובה מקיפה להפחתת נתרן ו-73% מהמדינות החברות ב-WHO אינן מיישמות מדיניות כזו.
צריכת המלח הממוצעת העולמית מוערכת ב-10.8 גרם ליום, יותר מכפול מהמלצת ארגון הבריאות העולמי - פחות מ-5 גרם מלח ליום (כפית אחת). צריכת המלח הממוצעת ביום בישראל עומדת על פי הדו"ח על 8.5 גרם ליום.
"צריכת מלח גבוהה הופכת אותו לגורם הסיכון מספר אחד למקרי מוות הקשורים לתזונה. ראיות נוספות מתעדות קשר בין צריכת נתרן גבוהה לבין סיכון מוגבר למצבים בריאותיים כמו סרטן קיבה, השמנת יתר, אוסטאופורוזיס ומחלות כליות", נכתב בהצהרה של הארגון עם פרסום הדו"ח.
המדינות החברות בארגון הבריאות הבינלאומי קיבלו ציונים בהתאם למחויבותן למדיניות ארגון הבריאות להפחתת נתרן, כשמדינות בעלות מדיניות ממשלתית מחויבת קיבלו את הציון 4 - הציון הגבוה ביותר. ישראל קיבלה ציון 3 ומדיניות משרד הבריאות הישראלי לתווית אזהרה על מוצרים המכילים נתרן בכמות גדולה מצוינת לחיוב בדו"ח.
"תזונה לקויה היא גורם מוביל למוות ולמחלות בעולם, וצריכת נתרן מוגזמת היא אחד הגורמים העיקריים לכך", אמר ד"ר טדרוס אדהנום ג'ברייסוס, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי. "הדו"ח מראה שרוב המדינות עדיין לא אימצו מדיניות הכרחית להפחתת נתרן, ובכך הן מעמידות את האזרחים שלהן בסיכון להתקף לב, שבץ ובעיות בריאות אחרות. ארגון הבריאות העולמי קורא לכל המדינות ליישם את ההמלצות להפחתת הנתרן, וליצרנים ליישם את אמות המידה של ארגון הבריאות העולמי לתכולת נתרן במזון".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
