עוד בעניין דומה
מחקר מצא שלכרונוטיפ, הזמן ביום שבו אנשים נוטים להיות פעילים יותר, עשויה להיות השפעה על הבריאות. לפי המחקר, "ציפורי לילה", שנשארים ערים עד מאוחר וקמים מאוחר, עשויים להיות בסיכון גבוה יותר לסוכרת מסוג 2 ולמחלות לב מאשר ל"אנשים של בוקר". המחקר בוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת רוטגרס ואוניברסיטת וירג'יניה ופורסם בכתב העת Experimental Physiology.
מחקרים קודמים הראו שלכרונוטיפ, ובמיוחד השעות ביום שבהן אנו אוכלים, עשויה להיות השפעה על הבריאות. המחקר הנוכחי מצא שיש קשר בין מחזורי השינה-ערות וחילוף החומרים בגוף, כאשר לאנשים שפעילים יותר בלילה יש יכולת מופחתת להשתמש בשומן לאנרגיה, דבר שעלול להגביר את הסיכון שלהם לחלות בסוכרת מסוג 2 ולסבול ממחלות לב.
במחקר השתתפו 51 מבוגרים שחולקו לכרונוטיפים מוקדמים או מאוחרים על סמך תשובותיהם לשאלון. כל המשתתפים היו לא מעשנים ולא סבלו ממחלות לב וכלי דם, סרטן או מחלות מטבוליות. הם ניהלו אורח חיים יושבני והתעמלו פחות מ-60 דקות בשבוע.
באמצעות טכניקות הדמיה, החוקרים העריכו את מסת והרכב הגוף של המשתתפים ואת הרגישות שלהם לאינסולין. המשתתפים לבשו מד תאוצה על הירך במהלך היום, במשך שבעה ימים כדי לתעד באילו שעות ביום הם היו הכי פעילים. החוקרים השוו את הנתונים הללו עם הכרונוטיפ מהשאלון כדי לקבוע אם הכרונוטיפ משפיע על דפוסי פעילות במהלך היום.
המשתתפים צמו 12 שעות, והחוקרים בדקו את המשתתפים במנוחה ובמהלך פעילות גופנית כדי לבדוק את חילוף החומרים להפקת אנרגיה. לאחר מכן הם לקחו דגימות נשימה כדי לחשב את חילוף החומרים של השומן והפחמימות שלהם במנוחה ובעת פעילות גופנית. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בגיל או במסת הגוף בין הקבוצות.
עם זאת, החוקרים מצאו הבדלים באופן שבו מקורות האנרגיה שימשו אנשים עם כרונוטיפים מוקדמים ומאוחרים. טיפוסים של בוקר "שרפו" יותר שומן לאנרגיה מאשר "ינשופי לילה". הם גם היו רגישים יותר לאינסולין - התאים שלהם השתמשו בגלוקוז בצורה יעילה יותר והפחיתו את רמת הסוכר בדם. לעומתם, טיפוסים של לילה נטו להיות עמידים יותר לאינסולין, כלומר הם נזקקו ליותר אינסולין כדי להוריד את רמות הגלוקוז בדם, והם נטו להשתמש בפחמימות כמקור אנרגיה ולא בשומן. עמידות לאינסולין מצביעה על סיכון גבוה יותר לסוכרת מסוג 2.
מדענים משערים שחילוף חומרים נמוך של שומן קשור לתנגודת לאינסולין בשל פגמים במיטוכונדריה או הצטברות של מטבוליטי שומן הפוגעים בפעולת האינסולין על רקמות כמו שרירים.
החוקרים מצאו שמסת השריר היתה מעט גבוהה יותר בטיפוסי הלילה. הם סבורים שהניצול הגדול יותר של שומן בטיפוסים של בוקר עשוי לנבוע מהבדלים באיכות שרירי השלד ולא בכמות. בנוסף, החוקרים מצאו שטיפוסי הלילה בכושר נמוך יותר, אשר נמדד על ידי VO2max (כמות החמצן המקסימלית בו הגוף מסוגל להשתמש במהלך פעילויות בעצימות גבוהה), בנוסף לכך שהם יושבים שעות ארוכות יותר במהלך היום. ניצול נמוך יותר של שומן קשור ישירות לאופן שבו האינסולין מקדם את ספיגת הגלוקוז לקראת אחסונו. גלוקוז מאוחסן, המכונה גליקוגן, חשוב בתדלוק השרירים לפעילות גופנית.
האם אנו יכולים לשנות את הכרונוטיפ שלנו?
מחקרים משפחתיים הראו שכרונוטיפ הוא תכונה תורשתית וחלק מהגנים המעורבים זוהו. בנוסף, הכרונוטיפ משתנה עם הגיל. לדוגמה, מתבגרים נוטים להישאר ערים מאוחר יותר מאשר בגיל העמידה, וככל שמזדקנים, הכרונוטיפ הופך למוקדם יותר.
טיפוס של לילה שמעוניין לשנות את שעות השינה שלו ולהפוך לטיפוס של בוקר יכול לנסות להשתמש בחלונות של 15 דקות. כלומר, ללכת לישון 15 דקות מוקדם יותר ולהתעורר 15 דקות מוקדם, וכאשר מתרגלים, ניתן להרחיב את החלון ב-15 דקות נוספות.
כרונוטיפ ותזונה
מחקר הראה שציפורי לילה נוטים יותר להרגלי תזונה לא בריאים, עם צריכה נמוכה יותר של פירות וירקות טריים וצריכה גבוהה יותר של אלכוהול. הם גם היו בסבירות גבוהה יותר לצרוך יותר קלוריות בארוחת הערב וכחטיפים לפני השינה. דפוס תזונה זה יכול להגביר את הסיכון להשמנה ולמחלות נלוות הקשורות להשמנה כגון סוכרת ומחלות לב וכלי דם.
מחקר אחר הראה שאכילה מוקדם יותר ביום מועילה לרמות הגלוקוז בדם לאחר האכילה, וכדרך לניהול סוכרת, שכן הרגישות לאינסולין היא הגבוהה ביותר בצהריים ויורדת בערב ובלילה. ממצא זה תומך בעצה לאכול את רוב האוכל מוקדם יותר ביום, כמו בעצה העתיקה: "אכל כמו מלך בבוקר, כמו נסיך בצהריים וכמו איכר בארוחת הערב".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
