חדשות

הפעילויות שמקטינות את הסיכון לחלות בדמנציה

במחקר עוקבה שנערך בבריטניה ופורסם בכתב העת Neurology נבדקה השפעתם של סוגי פעילות גופנית ומנטלית על הסיכון לחלות בדמנציה. הנה התוצאות

ה-OECD מעריך כי בשנת 2050 יעמוד מספר החולים בדמנציה בישראל על 270 אלף איש. צילום: אילוסטרציה

במחקר על השפעת סוגים שונים של פעילות גופנית ונפשית על הסיכון לדמנציה, נמצא שפעילות גופנית תכופה, ביצוע מטלות ביתיות וביקורים יומיים אצל בני משפחה וחברים מפחיתים את הסיכון לפתח דמנציה.

יותר מ-55 מיליון אנשים חיים עם דמנציה ברחבי העולם וכמעט עשרה מיליון מקרים חדשים נוספים כל שנה. גורמי הסיכון הפוטנציאליים לדמנציה שזוהו במחקרים קודמים כוללים: עישון, השמנה, צריכת אלכוהול, יתר לחץ דם, לקות שמיעה, דיכאון וסוכרת.

גוברות ההוכחות לכך שהקפדה על פעילות גופנית מאמצע החיים ואילך עשויה לסייע בשימור היכולת הקוגניטיבית ובמניעת דמנציה.

במחקר חדש שנערך בבריטניה ופורסם בכתב העת Neurology, בדקו את ההשפעה של סוגי פעילות גופנית ומנטלית שונים על הסיכון לחלות בדמנציה. נמצא שפעילויות הכוללות פעילות גופנית תכופה, מטלות בית וביקורים יומיים אצל בני משפחה וחברים, הורידו את הסיכון לדמנציה.

לצורך המחקר, החוקרים ניתחו נתוני בריאות מ-501,376 משתתפים, שהיו בני 56.5 בממוצע בעת הגיוס למחקר והיו במעקב במשך 10.7 שנים בממוצע. בתחילת המחקר, המשתתפים מילאו שאלונים בנוגע לפעילות הגופנית שלהם, איך הם מתניידים, כמה פעילות הקשורה לעבודות הבית הם עושים, וכדומה. הם נשאלו גם על הפעילות המנטלית שלהם, כמו שימוש במחשבים/ סמארטפון, מגעים חברתיים והשתתפות בשיעורים למבוגרים. החוקרים גם בחנו את גורמי הסיכון הגנטיים של המשתתפים לפתח דמנציה ואת ההיסטוריה המשפחתית שלהם.

במהלך תקופת המעקב, 5,185 משתתפים פיתחו דמנציה. החוקרים דיווחו שהאנשים בעלי הסיכון הגבוה ביותר לפתח דמנציה נטו להיות מבוגרים יותר, גברים, בעלי היסטוריה של יתר לחץ דם או יתר שומנים בדם, במצב סוציואקונומי נמוך יותר ועם אינדקס מסת גוף BMI גבוה יותר.

החוקרים מצאו שעיסוק תכוף בפעילות גופנית ונפשית נקשר לשיעורים נמוכים יותר של דמנציה. אנשים שעסקו בפעילות גופנית תכופה, ביצעו מטלות ביתיות וביקרו באופן יומיומי חברים ובני משפחה היו בסיכון נמוך ב-35%, 21% ו-15% בהתאמה לחלות בדמנציה בהשוואה לאנשים שעוסקים פחות בפעילויות אלו.

החוקרים מצאו שפעילות גופנית ונפשית הגנה מפני דמנציה בקרב כל המשתתפים, ללא קשר לסיכון הגנטי שלהם או להיסטוריה המשפחתית שלהם. הם גם גילו שביקורים בפאב וצפייה בטלוויזיה היו קשורים לסיכון גבוה יותר לדמנציה.

החוקרים ציינו שאמנם המנגנונים הבסיסיים המקשרים בין פעילות גופנית וסיכון מופחת לדמנציה אינם ידועים, אך קיימים מספר הסברים אפשריים לכך. למשל, פעילות גופנית אירובית קבועה עשויה לשפר את זרימת הדם במוח ובכך להפחית ירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל. בנוסף, לפעילות גופנית יש השפעות נוגדות חמצון, שעלולות לעכב את הנזק החמצוני במוח. הם הוסיפו שפעילות גופנית יכולה להשפיע על גורמים אחרים שקשורים לשינוי בתפקוד קוגניטיבי, כמו השמנה, יתר לחץ דם, עמידות לאינסולין, דיכאון ובריאות הלב וכלי הדם.

מחקרים אחרים הציגו ראיות לכך שניתן לגדל תאי מוח חדשים עד שלב מאוחר בחיים, ומשום כך ייתכן שחשוב להזין את המוח במידע חדש באופן קבוע, כמו למשל על ידי קריאת ספרים ויצירת רגשות חדשים. אינטראקציה חברתית, תחושת שייכות לקבוצה וחברים עם תחומי עניין משותפים הם המפתח לרווחה פסיכולוגית וחוסן נפשי. קיימות ראיות לכך שחוסר בקשרים חברתיים עלול לפגוע בבריאותו של אדם.

נושאים קשורים:  דמנציה,  מחקרים,  חדשות
תגובות