מחקרים

טרום-סוכרת מעלה את הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית

בנוסף לקשר בין עמידות לאינסולין ובין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית, נמצא כי גם סטטוס הסבילות לגלוקוז משפיע על הסיכון לתחלואה זו

12.07.2022, 13:00

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'Diabetes Care', מטרת החוקרים הייתה לבדק האם הקשר בין עמידות לאינסולין ובין תחלואה קרדיווסקולרית (CVD) משתנה כתלות בסטטוס הסבילות לגלוקוז.

לצורך כך, החוקרים ערכו אנליזה על מדגם לאומי בסין, הכולל 111,576 מבוגרים ללא רקע של CVD בבסיס. המידע נאסף מה-China Cardiometabolic Disease and Cancer Cohort Study. העמידות לאינסולין הוערכה באמצעות רבעוני HOMA לעמידות לאינסולין (HOMA-IR), לפי מין המשתתפים. בנוסף, נעשתה המטופלים חולקו לפי הסבילות לגלוקוז, שהייתה תקינה, טרום-סוכרת, או סוכרת, בסטיית תקן אחת של HOMA-IR לכלל משתתפי המחקר.

החוקרים השתמשו במודל הסיכונים של קוקס לצורך בחינת הקשר בין עמידות לאינסולין ובין היארעות של CVD לפי סטטוס הסבילות לגלוקוז, והעריכו את הסיכון ל-CVD הנקשר עם קטגוריות משולבות של עמידות לאינסולין ושל השמנת יתר בטרום-סוכרת ובסוכרת, בהשוואה עם סבילות תקינה לגלוקוז. המודלים תוקננו לפי גיל, מין, השכלה, שתיית אלכוהול, עישון, פעילות גופנית ואיכות התזונה.

במשתתפים עם סבילות תקינה לגלוקוז, טרום-סוכרת וסוכרת, אשר הוגדרה באמצעות שלושה פרמטרים של גלוקוז, יחסי הסיכונים המתוקננים למשתנים מרובים (רווח בר-סמך של 95%) להיארעות CVD נקשרו עם הרביע הגבוה ביותר לעומת הנמוך ביותר של HOMA-IR היו 1.03 (0.82-1.30), 1.23 (1.07-1.42) ו-1.61 (1.30-2.00), בהתאמה; הערכים המתאימים ל-CVD על כל עלייה של סטיית תקן אחת ב-HOMA-IR היו 1.04 (0.92-1.18), 1.12 (1.06-1.18) ו-1.15 (1.09-1.21), בהתאמה (P לאינטראקציה = 0.011).

בהשוואה מול משתתפים עם סבילות תקינה לגלוקוז, במשתתפים עם טרום-סוכרת נמצא כי השילוב של הרביע הגבוה ביותר של HOMA-IR והשמנת יתר הראה סיכון גבוה יותר ב-17% (רווח בר-סמך של 95% 2-34%) ל-CVD, כאשר השילוב של שני הרביעים התחתונים של HOMA-IR וללא השמנת יתר הראו סיכון נמוך יותר ב-15-17% ל-CVD. במשתתפים עם סוכרת, שני הרביעים העליונים של HOMA-IR הדגימו סיכון גבוה יותר ב-44-77% ל-CVD, ללא קשר לסטטוס השמנת היתר. ממצאים תואמים נצפו לסטטוס סבילות לגלוקוז, אשר הוגדרו באמצעות שילובים שונים של פרמטרים גליקמיים.

החוקרים מסכמים כי סטטוס הסבילות לגלוקוז העצים את הקשר בין עמידות לאינסולין ובין הסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית. בהשוואה מול משתתפים בוגרים עם סבילות תקינה לגלוקוז, מטופלים בטרום-סוכרת, אשר הראו עמידות לאינסולין והשמנת יתר, היו בעלי סיכון מוגבר לתחלואה קרדיווסקולרית. במבוגרים עם סוכרת, הסיכון ל-CVD הנקשר לעמידות לאינסולין נותר על כנו, ללא קשר להשמנת יתר.

מקור:

Wang, T., Li, M., Zeng, T., Hu, R., Xu, Y., Xu, M., Zhao, Z., Chen, Y., Wang, S., Lin, H., Yu, X., Chen, G., Su, Q., Mu, Y., Chen, L., Tang, X., Yan, L., Qin, G., Wan, Q., … Lu, J. (2022). Association Between Insulin Resistance and Cardiovascular Disease Risk Varies According to Glucose Tolerance Status: A Nationwide Prospective Cohort Study. Diabetes Care.

נושאים קשורים:  מחקרים,  תחלואה קרדיווסקולרית,  עמידות לאינסולין,  טרום סוכרת,  השמנת יתר
תגובות