מחקרים COVID-19

תוצאות הסגרים: השמנת יתר לצד תת תזונה בילדים בישראל

מחקר מהאוניברסיטה העברית מצא: לצד צריכת מזון המבוסס על פחמימות ריקות והיעדר פעילות גופנית בעת הסגרים, חצי מיליון תלמידים לא זכו לארוחה יומית מלאה ושיעור ניכר מהם אף הגיע לתת תזונה

"ישראל היתה בין המדינות המערביות היחידות שלא סיפקו ארוחות צהריים לילדים בתקופת הסגרים". צילום אילוסטרציה

הסגרים שהוחלו על הציבור ועל המשק במהלך מגיפת הקורונה בישראל גם הובילו לכך שבמהלך השנה הראשונה למגיפה חלה עלייה בשיעור השמנת יתר בקרב ילדים כתוצאה מאכילת מזון המבוסס על פחמימות ריקות והיעדר פעילות גופנית. כך לפי מחקר של האוניברסיטה העברית שממצאיו הוצגו בשבוע שעבר בכנס שקיימת האקדמיה הלאומית למדעים.

מהנתונים שקיבלו החוקרים ממשרד הבריאות עלה כי בקרב ילדים בכיתה א' חלה עלייה של מקרים עם עודף משקל מ-19.5% מכלל אוכלוסיית גיל זה לפני הקורונה ל-21.9% במהלכה, ואצל ילדים בכיתות ז' חלה עלייה של 30% מלפני הקורונה ל-40% במהלכה.

כן מצא המחקר שבגלל סגרי הקורונה חצי מיליון תלמידים איבדו 50%-30% מהארוחות שלהם כי מפעל ההזנה של משרד החינוך לא פעל. תלמידים רבים שנזקקים לארוחות יומיות שניתנו במסגרת זאת לא נהנו מתזונה יומית מלאה. היעדר התזונה גרם ל-16% מהילדים לתת תזונה ובעקבות זאת לפגיעה בהתפתחותם הגופנית, האינטלקטואלית והרגשית.

עורכי המחקר הדגישו: "ישראל היתה (בשנת הקורונה הראשונה) בין המדינות המערביות היחידות שלא סיפקו ארוחות צהריים לילדים בתקופת הסגרים. גם היום המדינה אינה ערוכה לספק תזונה מספקת לילדים בני 10-3 כשמוסדות החינוך סגורים או בעת חירום".

עוד ציינו עורכי המחקר: "רמת חוסר הביטחון התזונתי בקרב ילדים בישראל היתה גבוהה יחסית בהשוואה למדינות מפותחות לפני המגיפה: 20% מילדי ישראל סבלו מאי ביטחון תזונתי. בנסיבות רגילות, רוב מדינות העולם מפעילות תכניות הזנה בבתי הספר. הן התאימו והרחיבו תכניות הזנה לילדים שנפגעו בעקבות מגיפת הקורונה, אבל ישראל לא היתה ביניהן".

52 מדינות סיפקו ארוחות צהריים לילדים במהלך הסגרים כאשר מוסדות החינוך היו סגורים. הילדים קיבלו את הארוחות שלהם ישירות לבתיהם. עוד 14 מדינות הקימו עמדות חלוקה של ארוחות לילדים במרכזים מאורגנים, וב-13 מדינות נוספות דאגו בתי הספר עצמם לשלוח אוכל לבתי התלמידים הנהנים באופן קבוע מארוחות מסובסדות. אפילו הודו, מהמדינות העניות בעולם, הסדירה את המשך חלוקת הארוחות לתלמידים הנזקקים גם כשבתי הספר היו סגורים. "כל זה", טוענים החוקרים, "לא קרה בישראל".

בישראל יש כ-257 אלף משפחות הנמצאות בחוסר ביטחון תזונתי ועוד כ-265 אלף משפחות הסובלות מאי ביטחון תזונתי חמור.

פרופ' אהרון טוראן מבית הספר למדעי התזונה באוניברסיטה העברית ומעורכי המחקר: "הבעיה בישראל איננה כסף, כי אם סדרי עדיפויות בעייתיים. תקופת הסגרים בקורונה היוותה מבחן לחוסן הקיים בישראל בכל הקשור לביטחון תזונתי, והמדינה כשלה בהיעדר מידע, נתונים, פיקוח ובקרה.

"רק 5% מתקציב הביטחון התזונתי לאזרחים בישראל מגיעים מהמדינה וכל השאר מעמותות. זו הפרטה של רשת הביטחון התזונתי שהמדינה אמורה לקחת עליה אחריות. הכסף שהמדינה מקציבה לנושא הזה הוא טיפה בים. העמותות עושות עבודה מטורפת וממלאות את הוואקום שהמדינה משאירה, אבל בכך הן מסירות אחריות מהמדינה. אוכל זה זכות אדם בסיסית. צריך לתרגם את הזכות הזאת למעשים".

נושאים קשורים:  סגר,  מגיפת הקורונה,  חדשות,  19-COVID,  מחקר,  תת-תזונה,  השמנת יתר
תגובות