מחלת אבנים בדרכי השתן (USD) נקשרה בעבר לסיכון מוגבר למחלת כליות כרונית (CKD) ומחלת כליות סופנית באוכלוסיות מערביות. עם זאת, טרם נבחנו ההפרעות המטבוליות הקשורות לאבנים בכליות המופיעות באופן חד-צדדי או דו-צדדי, והקשר של אבנים מסוג זה עם סמנים ל-CKD ולפגיעה טובולרית בכליות, כגון הרמה של N-acetyl-ß-D-glucosaminidase (NAG) ואלפא-1-מיקרוגלובולין (α1-MG) בשתן.
עוד בעניין דומה
בכתב העת Journal of Urology פורסם מחקר חתך שנערך בשנת 2014 בקרב 10,281 משתתפים מסין הכפרית. כלל הנבדקים עברו אולטרסאונד כליות כדי לזהות USD; נבדקים עם אבנים חולקו לשתי קבוצות - אבנים בכליה אחת או בשתי הכליות, על פי בדיקות אולטרסאונד.
CKD הוגדרה כירידה ב-eGFR (eGFR, <60 מיליליטר/דקה/1.73 מ"ר) ו/או אלבומינוריה (יחס אלבומין לקריאטינין ≥30 מיליגרם/גרם). עלייה ברמות ה- NAG וה-α1-MG בשתן הוגדרו כערכים מעל האחוזון ה-75 של התפלגות הדגימה.
בקרב 4.9% (507) ממשתתפי המחקר נמצאו אבנים באחת הכליות, ול-0.7% (75) היו אבנים בשתי הכליות. שיעור ה-CKD בקרב נבדקים ללא אבני כליה, עם אבנים בכליה אחת, ואבנים בשתי הכליות עמד על 11.0%, 19.2% ו-29.7%, בהתאמה (0.001> p for trend).
נבדקים עם אבנים בשתי הכליות היו בעלי השיעור הגבוה ביותר של רכיבים מטבוליים, כגון לחץ דם גבוה ורמה גבוהה של גלוקוז בסרום.
בניתוחים מרובי-משתנים עם תקנון למספר ערפלנים ובהשוואה לנבדקים ללא אבנים, אבנים בשתי הכליות היו קשורות באופן מובהק לסיכון מוגבר לירידה ב-eGFR (יחס סיכויים [OR] 3.38, רווח בר-סמך 95%: 1.05-10.90), אלבומינוריה (3.01, 1.76-5.13), CKD (3.18, 1.88-5.36), עלייה ביחס NAG לקריאטינין בשתן (1.95, 1.21-3.16), וכן ביחס α1-MG לקריאטינין בשתן (2.54, 1.126).
לסיכום, נוכחות של אבנים בשתי הכליות הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר ל-CKD ולרמות גבוהות יותר של סמנים לפגיעה טובולרית בכליות. רופאים צריכים לשים לב באופן מיוחד להפרעות מטבוליות בקרב מטופלים עם מחלת אבנים דו-צדדית בכליות.
מקור:
Fan, X et al. Journal of Urology. 2022 Jan;207(1):144-151.doi: 10.1097/JU.0000000000002172