במחקר שפורסם בכתב העת Obesity ביקשו החוקרים לבחון את היעילות של התערבות לא-כירורגית לירידה במשקל בקרב נשים עם השמנת יתר לפני כניסה להריון על תוצאי ההריון.
עוד בעניין דומה
לצורך כך הם ערכו ניסוי מבוקר אקראי, דו-זרועי, עם קבוצות מקבילות. במחקר נכללו 164 נשים עם ערך BMI של 30-55 ק"ג/מ"ר בגיל 18-38 שנים שתכננו להרות. הנבדקות הוקצו באקראי להתערבות תזונתית סטנדרטית של 12 שבועות (SDI; n = 79) או לקבלתה תזונה דלת-אנרגיה (VLED ; n = 85). המשתתפות היו תחת מעקב למשך עד 48 שבועות במהלך הניסיון להרות, ולאחר מכן במהלך ההריון.
התוצא העיקרי היה רמת הגלוקוז בפלסמה בצום, בשבוע 26-28 להריון, ובוצעה הערכה של תוצאי היריון שליליים הקשורים להשמנת יתר.
החוקרים מצאו כי בקרב הקבוצה שקיבלה תזונה דלת-אנרגיה חלה ירידה גדולה יותר במשקל בהשוואה לקבוצה בה קיבלו המשתתפות התערבות סטנדרטית (13.0 [0.5] ק"ג בקבוצת ה-VLED לעומת 3.2 [0.6] ק"ג בקבוצת ה-SDI,יp <0.01).
בקרב נשים שהשלימו את המעקב וילדו ילוד חי יחיד (35/85 בקבוצת ה-VLED לעומת SDI 22/79 , p = 0.10), לא נמצא הבדל ברמת הגלוקוז בצום בשבוע 26-28 להריון. עם זאת, שיעור תוצאי ההריון השליליים היה נמוך יותר באופן מובהק בקבוצת ה-VLEDי(p <0.001) בהשוואה לקבוצת ה-SDI.
לסיכום, ירידה ניכרת במשקל לפני ההיריון בקרב נשים עם השמנת יתר אינה משפיעה על רמת הגלוקוז בצום בשבוע 26-28 להריון, אך מקטינה את הסיכון לתוצאי הריון שליליים. הבנה טובה יותר של השינויים המטבוליים בהריון לאחר ירידה מוקדמת במשקל עשויה להביא לשיפור התוצאים הבריאותיים של האם והילוד.
מקור:
Price, SAL et al. Obesity (Silver Spring). 2021 Sep;29(9):1445-1457.doi: 10.1002/oby.23200