הוכח מעבר לכל ספק שצריכת סוכר עודפת מתזונה לקויה בכלל וממשקאות ממותקים בפרט היא גורם מרכזי במגיפת ההשמנה והסוכרת והתחלואה הנלווית אליהם, כמו מחלות לב וכלי דם, אי ספיקת כליות והצורך בדיאליזה, כבד שומני ועוד. התמותה מסוכרת וסיבוכיה היא הגורם המוביל בתמותה באוכלוסיה הערבית בארץ וממקמת את ישראל בצמרת התמותה מסוכרת בכל מדינות ה-OECD.
שיעור מחלת הסוכרת באוכלוסיה הערבית עולה באופן דרסטי עם השנים ומתקרב לכ-20% מהאוכלוסיה הערבית הבוגרת, כמעט פי שניים מאשר באוכלוסיה היהודית.
גיל החולים בסוכרת סוג 2 הולך ויורד עד כדי כך שבאוכלוסיה הערבית לא מעט נערים ונערות בגילאים 10-20 סובלים מהמחלה
גם שיעור סיבוכי המחלה בהתאם - פי שלושה מאשר באוכלוסיה היהודית. לדוגמה, שיעור המטופלים בדיאליזה (כמעט כולם כסיבוך של סוכרת) באוכלוסיה הערבית הוא פי שלושה מאשר באוכלוסיה היהודית (300 חולי דיאליזה ל-100 אלף תושבים בחברה הערבית מול 100 ל-100 אלף בחברה הישראלית הכללית) וגדול פי שישה מאשר שיעור זה לפני 20 שנה. גיל החולים בסוכרת סוג 2 הולך ויורד עד כדי כך שבאוכלוסיה הערבית לא מעט נערים ונערות בגילאים 10-20 סובלים מהמחלה.
גם שיעור ההשמנה בחברה הערבית הולך ועולה. כיום, 58% מהחברה הערבית הם בעלי משקל עודף או השמנה, והמדאיג עוד יותר שההשמנה עולה ומשמעותית בגילאי בית ספר - בכיתות ז' קרוב ל-40% מהתלמידים הערבים הם בעלי עודף משקל.
הקשר בין סוכרת להשמנה הוא קשר הדוק ובארה"ב ובמדינות נוספות אף איחדו את שתי המחלות למחלה אחת שנקראת Diabesity - שילוב של Diabetes ו-Obesity ובערבית سمنري،. מה שמייחד מחלה משולבת זו, שמאופיינת בתמותה ובתחלואה גבוהות, הוא צריכת סוכר גבוהה. ואכן, צריכת המשקאות הממותקים בחברה הערבית היא גבוהה מאוד: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 80% מהאוכלוסיה הערבית בישראל צורכים שתייה ממותקת על בסיס יומי, לעומת 60% באוכלוסיה היהודית, כאשר בשתי קבוצות האוכלוסיה שיעור זה גבוה מאוד.
הניסיון הבינלאומי מראה שמיסוי משקאות ממותקים יכול להיות מכפיל כוח כאשר הוא מיושם במסגרת תכנית לאומית כוללנית לעידוד אורח חיים בריא, הגדלת זמינות למזונות בריאים והפחתה במזון מזיק
כמות הסוכר הגבוהה הנמצאת בשתייה המתוקה מפתיעה גם אותנו, עובדי הבריאות. למשל, בפחית שתייה ממותקת רגילה יש לפחות תשע כפיות סוכר, ורוב צרכני שתייה זו צורכים הרבה יותר ממה שיש בפחית אחת. ישראל נמצאת במקום הראשון בצריכת סוכר בין מדינות ה-OECD - כ-170 גרם ליום לאדם בזמן שלפי ארגון בריאות העולמי הצורך היומיומי הוא 25 גרם אצל נשים ו-35 גרם אצל גברים.
הניסיון הבינלאומי מראה שמיסוי משקאות ממותקים יכול להיות מכפיל כוח כאשר הוא מיושם במסגרת תכנית לאומית כוללנית לעידוד אורח חיים בריא, הגדלת זמינות למזונות בריאים והפחתה במזון מזיק. היות שהחברה הערבית השמרנית מתקשה בשינוי הרגלים ונורמות, עם אוריינות בריאות נמוכה מהחברה הכללית, החשש שלנו, שתכנית המיסוי המתוכננת תהווה עול כלכלי שיגביר את העוני ואת הפערים החברתיים וללא תרומה לבריאות, הוא חשש מבוסס - לקחי הקורונה הראו לנו שתרבות המנהגים גברה על החשש מהדבקה מהוירוס, והסוף ידוע.
על כן, אנו קוראים ליישום התכנית לקידום הבריאות בחברה הערבית שהוכנה כבר לפני יותר משנתיים על ידי משרד הבריאות והמשרד לשוויון חברתי, תוך דגש על העלאת האוריינות הבריאותית וקידום בריאות, השקעה בפרויקט בתי ספר מקדמי בריאות והעלאת אחוז בתי הספר בתכנית זו, הנגשת מים לשתייה במרחב הציבורי ועוד.
אם נשלב כוחות ומאמץ בהקדם האפשרי ובמימון ממשלתי (תוך הפניית הכנסות מההיטל המוצע), נקים כוח משימה להובלת קמפיין תקשורתי והתערבותי ברמה היישובית, יחד עם אסטרטגיה ארוכת טווח וכוללת, נוכל להוריד את נטל עלות המשקאות המזיקים וגם ניטיב את מצב הבריאות של האוכלוסיה בכלל והאוכלוסיה הערבית בפרט.
הכותב הוא יו״ר החברה לקידום בריאות האוכלוסיה הערבית בהסתדרות הרפואית, מומחה ברפואת משפחה