מדווחים כי דיאטות קטוגניות (Ketogenic Diets-KD) מסייעות בירידה במשקל, במסת שומן ובשיפור הביצועים הספורטיביים בבני אדם. ברוב המחקרים שבוצעו על מכרסמים השתמשו בדיאטות קטוגניות דלות בחלבון אשר אינן תואמות לאלו הרגילות בבני אדם. מכיוון שלשרירי השלד יש תפקיד חשוב בתגובה להפרעות במאקרונוטריינטים עקב פעילות גופנית ותזונה, מטרת המחקר הייתה לבחון אם דיאטה קטוגנית עם רמות חלבון רגילות (normal protein ketogenic diet-NPKD) משפיעה על הקיבולת החמצונית של שרירי השלד בתגובה לפעילות גופנית (exercise training- ExTr).
עוד בעניין דומה
קבוצת המחקר כללה עכברים זכרים מזן C57BL/6J אשר קיבלו דיאטת NPKD עם רמות נמוכות של פחמימות ורמות גבוהות של שומן (16.1% חלבון, 0% פחמימה, 83.9% שומן) למשך 6 שבועות. קבוצת מקרי הביקורת קיבלו תזונה עם רמות זהות של חלבון ורמות שומן נמוכות (15.9% חלבון, 72.2% פחמימה, 11.9% שומן). לאחר 3 שבועות מתחילת המחקר העכברים החלו אימונים על הליכון 5 ימים בשבוע, למשך 60 דקות ביום על פני שלושת השבועות הנותרים. בקבוצת המחקר (שקיבלו NPKD) נצפתה עליה במשקל הגוף, ומסת השומן בשבועות הראשונים, וכאשר החלו ExTr המשך התקדמות העליה במשקל ומסת השומן נבלמה. בנוסף, ExTr העלה את רמות הגליקוגן בתוך השריר, בעוד NPKD העלה את רמות הטריגליצרידים בשריר. שינוי תזונתי או פעילות גופנית לא שינו את התוכן המיטוכונדריאלי בנפרד, אך השילוב של שניהם הראה עליה ב-PCG-1α וסמנים של איחוי וביקוע (fission/fusion). הקיבלות החמצונית של פירובאט אוקסידאז לא השתנתה עקב אף אחת מההתערבויות, אך בעכברים הניזונים לפי עקרונות NPKD ועשו פעילות גופנית נצפתה עלייה בחמצון לאוצין.
מסלולים מטבולים ליפידיים הדגימו הכי הרבה שינויים מכיוון שגם דיאטגה קטוגנית עם רמות חלבון רגילות וגם פעילות גופנית מגבירים את תהליך חמצון הליפידים במיטוכונדריה ובעזרת פראוקסידז. כמו כן, התאמות רבות אחרות היו תוספיות או סינרגיסטיות לדיאטה ופעילות גופנית.
מסקנת החוקרים הייתה כי שילוב של NPKD עם ExTr משרים תגובה תוספית ו/או סינרגיסטית בקיבלות החמצונית של שרירי השלד.
מקור: