דו"ח חדש של משרד הבריאות, המסכם את התכנית הלאומית למדדי איכות בטיפול בבתי החולים השונים בשנת הקורונה (2020), דירג אותם לכמה "ליגות" בהתאם לגודלם, כאשר כל בית חולים – כללי, גריאטרי או בתחום בריאות הנפש – קיבל ציון סופי המשקלל ציונים שניתנו לו בהתאם למספר מדדים שנבדקו. ספר הדו"ח המלא, 448 עמודים וטבלאות, יוצג היום (ד') בכנס השנתי התשיעי לאיכות ובטיחות המתקיים השנה ב"זום".
עוד בעניין דומה
בליגת מרכזי העל דורגו בדו"ח "הדסה עין כרם" ומרכז "רבין/ בילינסון" במקום הראשון עם הציון 10 ואחריהם "שיבא" - 9.98, "סורוקה" ו"רמב"ם" – 9.94 ו"איכילוב" – 9.93. יש לציין שלמעט "בילינסון" (11) בכל השאר ניתן הציון לגבי 12 מדדים.
בליגה השנייה שבה "בתי חולים גדולים", "מאיר" בכפר סבא ו"הכרמל" בחיפה קיבלו את הציון 10 ואחריהם דורגו: "ברזילי" – 9.97, "העמק", "גליל-נהריה" ו"בני ציון" – 9.96, "שערי צדק" – 9.95, "קפלן" – 9.84, "וולפסון" ו"אסף הרופא-שמיר" – 9.77 . גם כאן, לא בכל בית חולים נבדק לצורך הציון אותו מספר מדדים. הפער כאן הוא בין 12 ל-8 ("גליל-נהריה").
בליגת בתי החולים הקטנים קיבל "הדסה הר הצופים" את הציון הגבוה ביותר – 10 ואחריו: "השרון" – 9.99, "אסותא אשדוד" – 9.96, "זיו" – 9.95, "פדה-פוריה" – 9.94, "המשפחה הקדושה" – 9.85, "הסקוטי" – 9.79, "לניאדו" – 9.74 ו"מעייני הישועה" – 9.38 – הציון הנמוך ביותר. גם בליגה זאת קיים פער במספר המדדים שנבדקו והוא נע בין 12 ("הדסה") ל-7 (בתי החולים בנצרת). הבדלים אלה ממחישים בעיקר את העובדה שלא בכל בתי החולים ניתן למדוד אותם נושאי טיפול רפואי.
בליגת בתי החולים הגריאטריים הגדולים ניתנו הציונים הגבוהים ביותר לבית רבקה ול"שמואל הרופא" – 10. במקום האחרון "הרצוג" עם הציון 8.43. בליגת בתי החולים הגריאטריים הקטנים לא קיבל אף מוסד את הציון 10 אבל במקום הראשון "בית בלב" בנשר" – 9.80 ובמקום האחרון "נווה שבא" בבאר שבע – 9.27.
בנפרד נמדדו מחלקות גריאטריות בבתי חולים כלליים והציון הגבוה ביותר ניתן למרכז הרפואי העמק – 9.84. בליגת בתי החולים לבריאות הנפש קיבל "שלוותה" את הציון הגבוה ביותר – 9.92 בעוד ש"לב השרון" במקום אחרון – 9.05.
"לא הגענו אף לרגע אחד למצב של אי ספיקה"
לקראת הכנס ציין המנכ"ל היוצא של משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, כי "מגיפת הקורונה שינתה את פני מערכת הבריאות בשנת 2020 והביאה להתמקדות במלחמה בנגיף שהתנהלה ללא פשרות וללא מורא. מערכת בריאות חסונה ואיכותית כשלנו, בעזרת מבצע החיסונים שהקיף את מרבית האוכלוסיה הבוגרת, הביאה להצלחה כבירה במאבק במגיפה".
עוד אמר לוי כי "התכנית הלאומית למדדי האיכות, שנועדה לקדם את איכות הטיפול בחולים, עוסקת במגוון רחב מאד של נושאים קליניים. אמנם ב-2020 היתה ירידה מסוימת בפעילות האלקטיבית והאמבולטורית בתחילת המגיפה, אך לא בהישגי בתי החולים, תחנות האם והילד וחברות האמבולנסים. כולם שמרו ואף קידמו את יעדי המדדים".
עורך ספר המדדים וראש הצוות שביצע את התכנית, פרופ' ירון ניב, ציין: "אף לרגע אחד לא הגענו בשנת המגיפה למצב של אי ספיקה ולרגע לא ויתרנו על איכות הטיפול הרפואי ובטיחותו. למרות מגיפת הקורונה והירידה בפעילות בתי החולים (ניתוחים, פרוצדורות אבחנתיות, אשפוזים, ביקורים במכונים ובמרפאות החוץ), לא היתה פגיעה באיכות הטיפול במחלקות הקורונה ובמחלקות הרגילות. יעדי התכנית הושגו במלואם למרות כל הקשיים, העומס ושחיקת אנשי הצוות".
עם זאת הוסיף פרופ' ניב: "בבתי החולים הכלליים נצפתה בשנה האחרונה ירידה ברורה בהיקף הפעילות של המדדים, בהשוואה ל-2019". מספר מדדים הציגו ירידה בולטת יותר מאחרים בהיקף פעילותם, בין השאר: המדד להערכת סיכון לפקקת ורידים שנמדד במחלקות הפנימיות רשם ירידה של 21% לעומת שנה קודמת ומדד ביצוע דופלקס בתוך 72 שעות בחשד לאירוע מוחי חולף – ירידה של 14%. בין הסיבות האפשריות לכך: ירידה במספר הפניות למלר"ד ובמספר האשפוזים וכן הסבת מחלקות פנימיות למחלקות קורונה.
בהתאמה לירידה במספר הלידות המוקדמות בתקופת המגיפה, נצפתה ירידה בפעילות מדדי ההריון בסיכון ופגייה. אולם, במדד מתן TPA ו/או צנתור באירוע מוחי חריף נצפתה עלייה של 9% במספר הטיפולים, זאת בעיקר בעקבות הגדלת יכולות הצנתור ברמה הלאומית.
שיעורי העמידה במדד צנתור תוך 90 דקות באירוע לבבי חריף ובמדד זמן חציוני עד לביצוע טריאז' במלר"ד נותרו יציבים. שיעורי העמידה במדד ניתוח תיקון שבר בצוואר הירך בתוך 48 שעות ובמדדי מתן אנטיביוטיקה מניעתית בניתוחי קולון, ניתוחים קיסריים ושבר בצוואר הירך, השתפרו ב-3%, 8% ו-3% בהתאמה. מדד הזמן החציוני עד לביצוע CT בחשד לאירוע מוחי השתפר מ-28 דקות ל-27 דקות.
"בהיות האוכלוסיה הקשישה בסיכון גבוה לחלות בקורונה, תחום האשפוז הגריאטרי הושפע רבות והמוסדות הגריאטריים תפקדו בסביבה לא שגרתית ובעלת אתגרים רבים. הדבר בא לידי ביטוי גם בהשפעת המגיפה על מדדי האיכות המדדים במוסדות אלה, שירדו בשיעור של 25%-10% בהיקף הפעילות", ציין פרופ' ניב.
לדבריו, המגיפה אתגרה גם את המערך לבריאות הנפש הודות לייחודיותו של האשפוז הפסיכיאטרי וההיערכות המיוחדת לטיפול בחולי קורונה הסובלים מהפרעות נפשיות הדורשות אשפוז. בבתי החולים לבריאות הנפש נצפתה ירידה בולטת בפעילות המדדים, בעיקר באשפוז פסיכיאטרי אקוטי וגם במדד הזמן הנדרש לפגישה בין רופא לבין משפחה של ילד מאושפז בתוך חמישה ימים מהקבלה (ירידה של 10% ובקביעת תור בקהילה לאחר השחרור – ירידה של 7%).
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, הוסיף: "יש חשיבות רבה ליעדים של מדדי האיכות המתעדכנים מדי שנה ומאתגרים את נותני השירות לקיים תכנית לשיפור איכות שנתית. המדידה היא השוואתית בין המוסדות השונים ומהווה מקור לתחרותיות חיובית ובונה ביניהם, שהיא תמריץ למצוינות ולהישגיות".