אוקסיטוצין

איך אוקסיטוצין יכול להשפיע על צריכת מזון בקרב מטופלים עם השמנת יתר?

החוקרים הדגימו באמצעות אנליזת fMRI של קישוריות תפקודית כיצד אוקסיטוצין משפיע על מערכת התגמול הדופמינרגית המזולימבית של מטופלים עם השמנת יתר בתגובה לצפייה במזונות עשירים בקלוריות

מזון מטוגן (צילום: אילוסטרציה)
מזון מטוגן (צילום: אילוסטרציה)

מחקרים בחיות ובבני אדם הראו כי אוקסיטוצין (OXT – oxytocin) מפחית את צריכת המזון ועשוי לשמש כאפשרות טיפול חדשה בהשמנת יתר. החוקרים הראו כי בקרב גברים עם משקל עודף והשמנת יתר, OXT תוך-נזלי (IN – intranasal) הפחית את האותות התלויים בחמצון הדם, כפי שנצפה ב-fMRIי(functional magnetic resonance imaging), באזור ה-VTAי(ventral tegmental area), האזור של מערכת התגמול הדופמינרגית המזולימבית, בתגובה למזון עשיר בקלוריות בהשוואה להדמיה ללא מזון.

במחקר הנוכחי, החוקרים השתמשו באנליזת fMRI של קישוריות תפקודית, אשר מודדת את הסנכרון בהפעלה בין מערכות נוירונליות באופן תלוי הקשר. החוקרים שיערו ש-OXT יחליש את הקישורית התפקודית של ה-VTA עם אזורי מפתח הקשורים למוטיבציית מזון רק כאשר המשתתפים צופים בגירוי של מזון עשיר בקלוריות.

המחקר הנוכחי הוא מחקר הצלבה אקראי, עם הסמייה כפולה וקבוצת ביקורת אינבו שבחן מתן של 24 יחידות IN OXT. במחקר השתתפו 10 גברים עם עודף משקל או השמנת יותר (ממוצע וסטיית תקן של BMI:י28.9 ± 0.8 ק"ג/מ2). לאחר מתן התרופה, המשתתפים עברו הדמיית מוטיבציית מזון באמצעות fMRI שכללה תמונות של מזונות עשירים בקלוריות, אובייקטים שאינם מזון וגירוי מקובע. בהמשך, החוקרים ביצעו אנליזת אינטראקציה פסיכוסוציולוגית עם אזור ה-VTA.

תוצאות המחקר הראו כי לאחר מתן OXT, בהשוואה לאינבו, המשתתפים הציגו קישורית תפקודית מוחלשת באופן מובהק בין ה-VTA לאינסולה, לקורטקס האוראלי הסומטוסנסורי, לאמיגדלה, להיפוקמפוס, לאופרקולום ולגירוס הטמפורלי האמצעי בתגובה לצפייה במזונות עשירים בקלוריות (Z≥3.1, מתוקנן למקבץ, p<0.05). החוקרים לא מצאו הבדל מובהק בקישורית התפקודית בין ה-VTA לאותם אזורים במוח כאשר השוו בין OXT לאינבו בצפייה במזונות שאינם עשירים בקלוריות, אובייקטים שאינם מזונות ותמונות קיבוע.

החוקרים הסיקו כי בקרב גברים עם עודף משקל והשמנת יתר, OXT מחליש את הקישורית התפקודית בין ה-VTA לבין אזורי מוטיבציה למזון במוח בתגובה לצפייה בתמונות של מזונות עשירים בקלוריות. הממצאים במחקר יכולים להסביר באופן חלקי את ההשפעה האנורקסיגנית של OXT, מה שמספק תובנות בנוגע למנגנון באמצעותו OXT מרגיע את מנגנון הציפיה שמופעל באמצעות רמזים של מזון בקרב מטופלים עם השמנת יתר. החוקרים סברו כי יש צורך במחקרים נוספים על מנת להבין טוב יותר את ההשפעה האנורקסיגנית של OXT בהשמנת יתר.

מקור: 

Kerem, L. et al. (2020) International Journal of Obesity 44.

נושאים קשורים:  אוקסיטוצין,  fMRI,  מחקר אקראי,  מערכת תגמול,  השפעה אנורקסיגנית,  מחקרים
תגובות