מחקר חדש שפורסם בסוף השבוע ב-CMAJ, כתב העת של ההתאגדות הרפואית הקנדית, מציג נתון לפיו לבגירים שעקב קשיים כלכליים וכספיים אין להם גישה לתזונה מתאימה וסובלים מהיעדר ביטחון תזונתי מצויים בסיכון גבוה של בין 10% ל-37% למות בגיל צעיר יותר מכל גורם מוות אחר למעט סרטן.
עוד בעניין דומה
מחקר זה מצטרף למחקר נוסף שפורסם גם הוא בסוף השבוע ב-Journal of Gerontology ונעשה בארה"ב ובבריטניה, וממנו עולה כי עשירים חיים בבריאות טובה כתשע שנים יותר מעניים. מגיל 50, הגברים העשירים ביותר יכולים לצפות לעוד 31 שנים של חיים בריאים, לעומת הפחות עשירים שיכולים לצפות רק לעוד 23-22 שנים של בריאות טובה.
במחקר הקנדי, שנעשה בקרב בגירים שנפטרו בגיל מוקדם, עלה שאלה מהם שחוו היעדר ביטחון תזונתי חמור הלכו לעולמם תשע שנים מוקדם יותר לעומת אנשים שהיתה להם גישה לתזונה מתאימה ונהנו מביטחון תזונתי. את דו"ח המחקר כתב ד"ר פיי מן (Fei Men), פוסט-דוקטורנט במעבדתה של פרופ' ואלרי טרסוק (Valerie Tarasuk) מאוניברסיטת טורונטו.
הנתונים למחקר נאספו מסקר בריאות בקהילה בקנדה (2017-2005) לגבי 510 אלף בגירים. הם חולקו לשלוש קבוצות: אלה שהיה להם ביטחון תזונתי, אלה שהגישה היתה גבולית או בינונית ואלה שמצבם הוגדר חמור. בתום תקופת המחקר 24,460 מהנסקרים מתו בגיל מוקדם מהרגיל.
בקבוצה שבה היה חוסר ביטחון תזונתי חמור מתו הנסקרים תשע שנים מוקדם יותר מאלה שהיו במצב של ביטחון תזונתי (59.5 שנים לעומת 68.9 בהתאמה). תוחלת החיים הממוצעת בקנדה בין 2008 ל-2014 היתה 82 שנים. מוות לפני גיל זה נחשב למוקדם.
מקרי המוות המוקדם היו עקב מחלות שנגרמות מזיהומים וטפילים ופציעות לא מכוונות. התאבדויות היו בשיעור של יותר מפי שניים אצל מי שמצוי בחוסר ביטחון תזונתי חמור לעומת מי שאין לו בעיה כזאת.
ביטחון תזונתי מונע מוות בגיל מוקדם מדי ולשם כך חייבות רשויות שממונות על בריאות הציבור לקבוע מדיניות מתאימה ולבצעה, הדגישו מחברי דו"ח המחקר.
במחקר האחר נותחו נתונים לגבי 10,754 בני 50 ומעלה בבריטניה ו-14,803 אמריקאים בקבוצת גיל זאת. המטרה היתה לחיפוש גורמים שיוכלו לנבא את תוחלת החיים שלהם לפני שיופיעו התחלה מגבלות גופניות הקשורות לגיל, כמו אי יכולת לקום מהמיטה באופן עצמאי או לבשל לעצמם.
הגורם הסוציואקונומי הגדול ביותר בניבוי הופעת המגבלות הללו היה המצב הכלכלי, נקבע במחקר, כאשר האמידים יותר נהנים מכמעט עשור נוסף של חיים בריאים, ללא מגבלות.
אין זה מחקר ראשון שמצביע על חשיבות המצב הכלכלי והעושר החומרי בניבוי תוחלת החיים של בני אדם. אלא שרוב המחקרים הקודמים התמקדו בתוחלת חיים ולא באיכות החיים.
המחברת הראשונה של דו"ח המחקר, ד"ר (PhD) פאולה זנינוטו (Paola Zaninotto) מהמחלקה לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור ב-University College London, אמרה: "בעוד תוחלת חיים היא אינדיקטור מועיל לבריאות, איכות החיים כשאנחנו מזדקנים היא קריטית באותה מידה. על ידי מדידת תוחלת חיים בריאים אנחנו יכולים להצביע על אומדן שנות החיים שמתקבלות במצבים עדיפים של בריאות או ללא מגבלות".
מחקר מ-2016 מצא שגברים הנמנים על האחוז העליון של ההון הפיננסי בארה"ב יכולים לצפות ל-87.3 שנות חיים, כמעט 15 שנים יותר מאלה שבאחוז התחתון של מדרג ההון. הפער בקרב נשים היה עשר שנים. במחקר בבריטניה מ-2018 נמצא שעניים מתים בערך עשור לפני עשירים.
"אי שוויון בתוחלת חיים בריאים קיים בארה"ב ובבריטניה", כתבו מחברי הדו"ח, והוא בהיקף דומה. בשתי המדינות, המאמצים לצמצם בפער הזה צריכים להתמקד בקבוצות הסוציו-אקונומיות שבעמדת נחיתות".
יש לציין: תוחלת החיים הממוצעת בעולם עומדת על 72 שנה, לפי נתוני ה-WHO מ-2016, והיא עלתה בחמש שנים וחצי בממוצע מאז שנת 2000, העלייה המהירה ביותר מאז שנות ה-60 במאה ה-20.