הימנעות מאכילה במשך 18-16 שעות ביממה עשויה להועיל כטיפול במגוון מחלות ומצבי בריאות שליליים, ולשם כך יש צורך באימון הגוף כיצד להתגבר על תחושת הרעב. כך לפי מאמר שפורסם בשבוע שעבר ב-New England Journal Of Medicine שסקר מחקרים על השפעות צום לסירוגין על הבריאות להורדת לחץ דם, כדרך להפחתה בעודף משקל וגם להארכת תוחלת החיים. בראש הצוות שחיבר את המאמר עומד פרופ' מארק מטסון, מומחה בתחום מדעי המוח באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב.
עוד בעניין דומה
הסקירה אמורה לשמש "מפת דרכים" לרופאים, כהגדרת מחבריה, כדי שימליצו על צום לסירוגין במסגרת טיפול שיציעו למניעת סוכרת, השמנת יתר, סוגי סרטן שונים או מחלות לב.
במאמר מוצעים שני זרועות פעולה: "חלון זמן" של שש עד שמונה שעות ביום לאכילה ו-18-16 שעות של צום, לסירוגין או יחס של 5 ל-2, כלומר לאכול במשך חמישה ימים, כרגיל אבל לצום יומיים בשבוע, כאשר בימי הצום צריכת הקלוריות היומית תהיה עד 500 בלבד.
מחברי המאמר ציינו שרוב האמריקאים אוכלים שלוש ארוחות ביום ובנוסף עוד כמה נשנושים וחטיפים ביניהן והרופאים לא נלהבים להמליץ על צום. מאחר שהנושא שהוצג במאמר הסקירה הוא חדש, הוצע לרופאים שישקלו כיוון זה לבצע ניטור הדוק של המטופלים לגבי צום לסירוגין כאשר הכניסה לפרק הצום תהיה הדרגתית ומשכו יגדל בהמשך, לאור ממצאי בדיקות הניטור.
"צום וצריכת מזון לסירוגין", טוען פרופ' מטסון, "משפרים את בריאות התא", בעיקר בהדלקה וכיבוי (switching) של הפעילות המטבוליות. ב-metabolic switching תאי הגוף עושים שימוש במאגרי הדלק שלהם כאשר הם ממירים שומן לאנרגיה.
במאמר הצביעו מחבריו על דוגמה אנושית: תושבי האי היפני אוקינואווה המוכרים בתוחלת החיים הארוכה שלהם (באי זה ריכוז גדול באופן משמעותי של בני 100 ומעלה) וזו מוסברת בצריכת מזון עשיר ברכיבים תזונתיים אבל עם זאת בצריכת קלוריות יומית נמוכה.
עוד ציינו מחברי הסריקה מאמר שפורסם ב-2018 ב-BMJ ובו הוצג מקרה של שלושה אנשים עם סוכרת סוג 2 שצום לסירוגין שיפר אצלם את עמידות האינסולין וייצב את רמות הסוכר בדם.
מחקר קודם של פרופ' מטסון שפורסם ב-2018 ב-National Review of Neuroscience הראה כי צום לסירוגין משפר את תפקוד וגמישות המוח ועמידות למצבי עקה (סטרס).
בגירים זקנים שלמדו להגביל את צריכת הקלוריות היומית שלהם בדיאטה מתאימה שיפרו את הזיכרון הוורבלי שלהם לפי מחקר שפורסם ב-2009 ב-PNAS. גם מאמר שפורסם ב-2016 ב-Journal of Translational Medicine הציג ממצאים לגבי צעירים שצום סייע להם לחזק שרירים גם כאשר נמנעו מאימון גופני במשך חודשיים.
בשלב זה אין עדיין למחברי המאמר תשובה לשאלה מה תהיה ההשפעה ארוכת הטווח של צום לסירוגין משום שאין כיום מחקרים זמינים שעסקו בסוגיה זאת או שיש מעט מדי מאלה כדי להציג עמדה ברורה. ניסויים קליניים שנעשו התמקדו בצעירים עם עודפי משקל ניכרים או בבגירים בגיל הביניים, לכן התועלת וגם הבטיחות שבהליך כזה עדיין דורשים מחקרים נרחבים שממצאיהם יתאימו לכלל האוכלוסיה.
דפוסי צריכת המזון הוא עניין של תרבות. בארה"ב מקובעת הגישה של שלוש ארוחות ביום וכל שינוי חייב לעבור דרך הרופאים ומהם למטופלים שלהם. מחקר שפורסם ב-2017 ב-JAMA על אפקט צום על ירידה ממשקל עודף ועל שמירה על משקל יציב הראה ש-40% מאלה שנרשמו לניסוי נטשו אותו באמצעו.