חדשות

הטיפול: צום. הימנעות מאכילה עשויה להועיל לטיפול במגוון מחלות

סקירה חדשה שפורסמה ב-New England Journal Of Medicine אמורה לשמש "מפת דרכים" לרופאים כדי שימליצו על צום לסירוגין במסגרת טיפול למניעת סוכרת, השמנת יתר, סוגי סרטן שונים ומחלות לב

צום לסירוגין. אילוסטרציה

הימנעות מאכילה במשך 18-16 שעות ביממה עשויה להועיל כטיפול במגוון מחלות ומצבי בריאות שליליים, ולשם כך יש צורך באימון הגוף כיצד להתגבר על תחושת הרעב. כך לפי מאמר שפורסם בשבוע שעבר ב-New England Journal Of Medicine שסקר מחקרים על השפעות צום לסירוגין על הבריאות להורדת לחץ דם, כדרך להפחתה בעודף משקל וגם להארכת תוחלת החיים. בראש הצוות שחיבר את המאמר עומד פרופ' מארק מטסון, מומחה בתחום מדעי המוח באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בארה"ב.

הסקירה אמורה לשמש "מפת דרכים" לרופאים, כהגדרת מחבריה, כדי שימליצו על צום לסירוגין במסגרת טיפול שיציעו למניעת סוכרת, השמנת יתר, סוגי סרטן שונים או מחלות לב.

במאמר מוצעים שני זרועות פעולה: "חלון זמן" של שש עד שמונה שעות ביום לאכילה ו-18-16 שעות של צום, לסירוגין או יחס של 5 ל-2, כלומר לאכול במשך חמישה ימים, כרגיל אבל לצום יומיים בשבוע, כאשר בימי הצום צריכת הקלוריות היומית תהיה עד 500 בלבד.

מחברי המאמר ציינו שרוב האמריקאים אוכלים שלוש ארוחות ביום ובנוסף עוד כמה נשנושים וחטיפים ביניהן והרופאים לא נלהבים להמליץ על צום. מאחר שהנושא שהוצג במאמר הסקירה הוא חדש, הוצע לרופאים שישקלו כיוון זה לבצע ניטור הדוק של המטופלים לגבי צום לסירוגין כאשר הכניסה לפרק הצום תהיה הדרגתית ומשכו יגדל בהמשך, לאור ממצאי בדיקות הניטור.

"צום וצריכת מזון לסירוגין", טוען פרופ' מטסון, "משפרים את בריאות התא", בעיקר בהדלקה וכיבוי (switching) של הפעילות המטבוליות. ב-metabolic switching תאי הגוף עושים שימוש במאגרי הדלק שלהם כאשר הם ממירים שומן לאנרגיה.

במאמר הצביעו מחבריו על דוגמה אנושית: תושבי האי היפני אוקינואווה המוכרים בתוחלת החיים הארוכה שלהם (באי זה ריכוז גדול באופן משמעותי של בני 100 ומעלה) וזו מוסברת בצריכת מזון עשיר ברכיבים תזונתיים אבל עם זאת בצריכת קלוריות יומית נמוכה.

עוד ציינו מחברי הסריקה מאמר שפורסם ב-2018 ב-BMJ ובו הוצג מקרה של שלושה אנשים עם סוכרת סוג 2 שצום לסירוגין שיפר אצלם את עמידות האינסולין וייצב את רמות הסוכר בדם.

מחקר קודם של פרופ' מטסון שפורסם ב-2018 ב-National Review of Neuroscience הראה כי צום לסירוגין משפר את תפקוד וגמישות המוח ועמידות למצבי עקה (סטרס).

בגירים זקנים שלמדו להגביל את צריכת הקלוריות היומית שלהם בדיאטה מתאימה שיפרו את הזיכרון הוורבלי שלהם לפי מחקר שפורסם ב-2009 ב-PNAS. גם מאמר שפורסם ב-2016 ב-Journal of Translational Medicine הציג ממצאים לגבי צעירים שצום סייע להם לחזק שרירים גם כאשר נמנעו מאימון גופני במשך חודשיים.

בשלב זה אין עדיין למחברי המאמר תשובה לשאלה מה תהיה ההשפעה ארוכת הטווח של צום לסירוגין משום שאין כיום מחקרים זמינים שעסקו בסוגיה זאת או שיש מעט מדי מאלה כדי להציג עמדה ברורה. ניסויים קליניים שנעשו התמקדו בצעירים עם עודפי משקל ניכרים או בבגירים בגיל הביניים, לכן התועלת וגם הבטיחות שבהליך כזה עדיין דורשים מחקרים נרחבים שממצאיהם יתאימו לכלל האוכלוסיה.

דפוסי צריכת המזון הוא עניין של תרבות. בארה"ב מקובעת הגישה של שלוש ארוחות ביום וכל שינוי חייב לעבור דרך הרופאים ומהם למטופלים שלהם. מחקר שפורסם ב-2017 ב-JAMA על אפקט צום על ירידה ממשקל עודף ועל שמירה על משקל יציב הראה ש-40% מאלה שנרשמו לניסוי נטשו אותו באמצעו.

נושאים קשורים:  צום,  רפואה מונעת,  טיפול בצום,  חדשות,  השמנת יתר,  סוכרת,  מחקרים
תגובות
03.01.2020, 11:11

כבר הרמב"ם הציע את הטיפול בצום למחלות קשות, שלא ידע איך לטפל בהן.
תמצית הבריאות לדבריו: ימעיט אוכלו,ירבה פועלו, יפחית רוגזו.

אנונימי/ת
03.01.2020, 11:37

רק אלוהים יודע איך הגיעו לגישה הטיפשית של 3 ארוחות ביום.
הצבא הרומאי, אחד הצבאות עם הכשירות הפיזית הגבוהה ביותר שהושגה אצל קבוצה גדולה של חיילים (100-200 אלף) באופן קבוע ולאורך עשרות שנים, ובודאי צבא שצרך הרבה קלוריות, אפילו הם הסתפקו ב-2 ארוחות ביום, ארוחת בוקר קלה וארוחת ערב עשירה.
אבולוציונית, אין שום ספק שאבותינו הציידים-לקטים *לא* אכלו 3 ארוחות ביום. מרבית האוכל שדרש הכנה (כמו בישול) נזקק לשיתוף פעולה של כל השבט, מאמץ מרוכז לקראת הערב.
זה פשוט מדהים, מישהו חייב לחקור מהיכן הגיעה השטות הזאת.

אנונימי/ת
06.01.2020, 10:00

איך אתה יודע שהכשירות הפיזית של מאות אלפי חיילים רומיים הייתה חריגה לטובה? מה רווח הסמך?

אנונימי/ת
14.01.2020, 20:43

אז מה לומר לסכרתיים? 6 ארוחות קטנות? צום, 3 ארוחות?

אנונימי/ת
15.01.2020, 13:32

לא בטוח שאלוהים באמת יודע.
אבל גם לא ברור מדוע אתה קובע בהחלטיות ש-3 ארוחות יומיות זאת גישה טיפשית.
אולי פשוט רוב בניי האדם מעדיפים גישה זאת כי זה משכח להם את הרעב שמתעורר אחריי 6-8 שעות מאז ארוחת הבקר.

אני מברך על הסקירה הנ"ל. הצום בכל צורותיו והצימצום הקלורי ואף המעבר ההדרגתי לדיאטה מבוססת על צמחים והשלמת החסרים ע"י תוספים, ידועים בהשפעתם החיובית במניעת מחלות ובטיפולן (גם כתוספת לטיפול התרופתי).
מאחר והחינוך הרפואי שקיבלנו לא כלל התייחסות לדיאטות וכו', נצטרך ללמוד זאת בעצמנו. אגב, כבר נשמעים קולות שדורשים לשנות את הקוריקולום בבתי הספר לרפואה בעניין זה.

השרלטן האמריקאי בשם פול ברג כתב על כך לפני שנים רבות בספר THE MIRACLE OF FASTING

אין ספק בכך שצום הוא ברכה מתועדת בשיטה הידועה ביהדות כ-ב' - ה' - ב'. כלומר צומות המתבצעים בימי שני וחמישי מהבוקר עד לפנות ערב...כמו הראמאדן אצל המוסלמים עם הבדל קטן - מבלי לבלוס אח"כ - כמובן שאכילה מסיבית אחרי הצום איננה מועילה לכל העניין

אנונימי/ת
15.01.2020, 13:28

עבדתי עם הרבה מוסלמים. רובם ציינו שבתקופת הרמדאן אלה שצמים עולים במשקל.
ודיי ברור מדוע

אנונימי/ת
05.01.2020, 21:29

ומה לגבי המחקרים שמראים שאנשים שמדלגים על ארוחת בוקר ניטים יותר לתחלואה קרדיו-ווסקולרית. גם לבלבל את הגוף עם צום אחת לכמה ימים לא נשמע כמו משהו נכון...

07.01.2020, 21:57

מאמר שאיננו סקירה שיטתית. ממחזר רעיונות עתיקי יומין עם תמיכה קלינית רעועה, בעיקר של מחקרים עם מכרסמים החיים בכלובים, מחקרים קצרי טווח וערבוב של המונחים הגבלה-קלורית וצום. המשפט הנכון ביותר במאמר הוא: There is certainly a need to undertake further studies of intermittent fasting ... כדאי לזכור שצום גורם לעליה בהורמוני הסטרס (ו"עינוי הנפש") ושירידה לא מבוקרת במשקל עלולה להפחית גם את מסת השריר עם כל הכרוך בכך.