ההיארעות של שלבקת חוגרת (Herpes zoster) קשורה לדיכוי חיסוני. חולי ספחת (פסוריאזיס) או דלקת-מפרקים ספחתית (Psoriatic arthritis) הנמצאים תחת טיפול מערכתי עשויים להיות בסיכון מוגבר לשלבקת חוגרת.
עוד בעניין דומה
מטרתו של מחקר זה הייתה להעריך את הסיכון לשלבקת חוגרת בקרב חולי ספחת וחולי דלקת-מפרקים ספחתית הנתונים בטיפול מערכתי, ולספק המלצות בנוגע לחיסון לשלבקת חוגרת.
בוצעה סקירת ספרות שיטתית בנוגע לשלבקת חוגרת אצל חולי ספחת וחולי דלקת-מפרקים ספחתית. הקווים המנחים בנושא חיסון לשלבקת חוגרת נסקרו, והועדה הרפואית של קרן הספחת הלאומית הגיעה להמלצות מוסכמות בנוגע לחולי ספחת ודלקת-מפרקים ספחתית לאחר שימוש בראיות מדורגות.
בסך הכל, 41 מחקרים עמדו בהגדרות ההכללה. קורטיקו-סטרואידים מערכתיים (חזק, 1) טופציטיניב (חזק, 1), וטיפול משולב עם תרופות ביולוגיות ותרופות ראומטיות סינטתיות משנות-מחלה (חלש, 2a) נמצאו כמעלים סיכון לשלבקת חוגרת, בעוד שטיפול חד-תרופתי לא מעלה את הסיכון. קיימות די ראיות בכדי לקבוע שיש סיכון בנטילת נוגדי-אינטרלוקינים 12/23, 17 ו-23, או בנטילת אפרמילסט (חלש, 2a). חיסון מהונדס לזוסטר מומלץ לכלל החולים בספחת ובדלקת-מפרקים ספחתית מעל גיל 50 שנים, ולמטופלים צעירים מ-50 שנים הנמצאים תחת טיפול עם טופציטיניב, סטרואידים מערכתיים, או תחת טיפול מערכתי משולב. ניתן לשקול חיסון מטופלים מתחת לגיל 50 הנמצאים תחת טיפול מערכתי אחר, כאשר כל מקרה ייבחן לגופו. כמגבלה של המחקר, החוקרים ציינו את ההטרוגניות הרבה בין המחקרים שנכללו בסקירה שערכו.
החוקרים הסיקו שהסיכון לשלבקת חוגרת תלוי בחומרת המחלה ודרגת הטיפול הניתן. חיסון מהונדס לזוסטר צריך להינתן לכל חולי ספחת ודלקת-מפרקים ספחתית מעל גיל 50 שנים, ולמטופלים צעירים יותר הנמצאים בסיכון מוגבר.
מקור:
Baumrin, E. et al. (2019). Journal of the American Academy of Dermatology. 81(1):102-110