לירגלוטיד

שימוש בלירגלוטיד לעומת היעדר שימוש וההשפעה על אירועים קרדיווסקולריים

האם הוספה של לירגלוטיד לאינסולין באזלי מפחיתה אירועים קרדיווסקולריים שליליים ותמותה בחולי סוכרת?

במטופלים עם סוכרת סוג 2 וסיכון קרדיווסקולרי גבוה, הבטיחות הקרדיווסקולרית של אינסולין דגלודק ואינסולין גלרגין הוכחה במחקרים קודמים, כמו גם היעילות העדיפה של לירגלוטיד על פני אינבו בהיבט אירועים קרדיווסקולריים מאג'וריים (MACE) ותמותה. בעבודה זו, החוקרים השוו בין שימוש בלירגלוטיד לעומת היעדר שימוש בהיבט הסיכון ל-MACE ותמותה כחלק ממחקר ה-DEVOTEי(Trial Comparing Cardiovascular Safety of Insulin Degludec versus Insulin Glargine in Patients with Type 2 Diabetes at High Risk of Cardiovascular Events).

במחקר השתתפו מטופלים עם סוכרת סוג 2 וסיכון קרדיווסקולרי גבוה אשר חולקו אקראית ביחס של 1:1 לקבל דגלודק או גלרגין U100. יחסי סיכונים עבור MACE ותמותה חושבו באמצעות מודל רגרסיה על שם Cox מתוקנן לטיפול ושימוש בלירגלוטיד במהלך המחקר. אנליזת רגישות מתוקננת כללה גורמי בסיס מבלבלים כדוגמת גיל, מין, עישון ומחלה קרדיווסקולרית קודמת.

בתחילת המחקר, 5.7% מהמשתתפים (436 מתוך 7,637) טופלו עם לירגלוטיד. לאחר תחילת המחקר, 2.4% (187 מתוך 7,637) התחילו את הטיפול ו-2.7% (210 מתוך 7,637) הפסיקו אותו. חשיפה ממוצעת ללירגלוטיד מזמן החלוקה האקראית היה 530.2 ימים. שימוש בלירגלוטיד לעומת היעדר שימוש בלירגלוטיד נמצא קשור באופן מובהק סטטיסטית עם יחסי סיכונים נמוכים יותר עבור MACEי(0.62; רווח בר-סמך 95%: 0.41-0.92) ותמותה כוללת (0.50; 0.29-0.88). לא נמצאו הבדלים מובהקים בשיעור ההיפוגליקמיות הקשות בשתי הקבוצות. אנליזות רגישות מרובות שבוצעו על ידי החוקרים הדגימו ממצאים דומים.

החוקרים מסכמים כי שימוש בלירגלוטיד קשור בסיכון מופחת ל-MACE ותמותה במטופלים עם סוכרת סוג 2 וסיכון קרדיווסקולרי גבוה המקבלים אינסולין באזלי.

מקור: 

Brown-Frandsen, K. et al. (2019) Diabetes Obesity and Metabolism. doi: 10.1111/dom.13677

נושאים קשורים:  לירגלוטיד,  סיכון קרדיווסקולרי,  אינסולין,  תמותה,  אירועים קרדיווסקולריים שליליים,  מחקרים