תזמון ארוחות לא משפיע על רגישות לאינסולין ושומנים כבדיים במהלך ירידה במשקל

מספר מחקרי אדם ומכרסמים הציעו שבנוסף לכמות האנרגיה הנצרכת עצם תזמון הארוחה תורם לבקרה על משקל הגוף. ידוע שצריכת מרבית האנרגיה בבקרים היא בעלת השפעה מטיבה על ירידה במשקל ועל שמירה עליו. עם זאת, לא ידוע האם עובדה זו משפיעה על המטבוליזם של גלוקוז ושומן כבדי במנגנון נפרד מהירידה במשקל.

במחקר זה שיערו החוקרים שבזמן הפחתה במשקל צריכת מרבית האנרגיה בבוקר תטיב את הרגישות לאינסולין ותפחית את תכולת השומן הכבדתית לעומת מצב בו מרבית האנרגיה נצרכת בערב.

החוקרים גייסו 23 גברים בעלי השמנת יתר ועמידות לאינסולין (גיל 7.9±59.9 שנים, BMIי8.3±34.3 ק"ג מטר^2-) שעברו התערבות דיאטית היפוקלורית במהלכה מחצית מהאנרגיה נצרכה בבוקר (קבוצת BF) או בערב (קבוצת D). עבור משתתפים אלה נבדקו הרגישות לאינסולין באמצעות מבחן Hyperinsulinemic Euglycemic clamp דו שלבי וניטור גלוקוז, תכולת השומן הכבדית (intrahepatic triglyceridesי(IHTG)) שנבדקה באמצעות ספקטרוסקופיה בתהודה מגנטית (magnetic resonance spectroscopy) ובזבוז אנרגיה במנוחה ((resting energy expenditure (REE).

החוקרים מצאו שהרכב המאקרוניוטריאנטים והירידה במשקל (6.5±1.5% לעומת 1.9% ±6.2 בהתאמה, p=0.70) לא היו שונים בין קבוצה BF לקבוצה D. יצור גלוקוז אנדוגני (p=0.001), רגישות אינסולין כבדית והיקפית (;p=0.002 p=0.001, בהתאמה) כמו גם תכולת IHTGי(p=0.001) השתפרו כולם בתוך הקבוצות עם הירידה במשקל אך לא הייתה שונות בין הקבוצות בכל הפרמטרים האלה. בנוסף, שתי הקבוצות הפחיתו REE ואת יחס החילוף הנשימתי במידה דומה.

על בסיס ממצאים אלה החוקרים הסיקו שצריכת מרבית האנרגיה בבוקר ולא בערב אינה מטיבה על הרגישות לאינסולין ועל תכולת IHTG. תוצאות אלה אינן תומכות בקיימותה של השפעה שאינה תלויה במשקל בכל הנוגע לתזמון ארוחות והקשר למטבולוזים של גלוקוז או IHTG בגברים בעלי השמנת יתר תחת משטר היפוקלורי.

מקור: 

Versteeg, R.I. et al. (2018) International Journal of Obesity. 42