העלייה בתוחלת החיים הממוצעת עם "בריאות טובה" בישראל אטית יותר מאשר העלייה בתוחלת החיים הממוצעת הכוללת: 2.2 חודשים לעומת 2.6 חודשים בשנה, בהתאמה. כך עולה מדו"ח חדש העוסק ב"מדד נטל התחלואה" שהוכן ב"מרכז טאוב" והתפרסם היום. מחברי הדו"ח הם פרופ' דב צ'רניחובסקי וליאורה בוורס.
עוד בעניין דומה
הדו"ח מציין, כי בעוד שתוחלת החיים הממוצעת בישראל עומדת על 82.1 שנים והיא בין הגבוהות בעולם – תוחלת החיים בבריאות טובה עומדת רק על 71.7 שנים. לפי הדו"ח, העלייה בתוחלת החיים בבריאות טובה בישראל אטית בהשוואה למדינות מתקדמות אחרות בהן תוחלת החיים הממוצעת גבוהה.
העלייה בתוחלת החיים בבריאות טובה בישראל אטית בהשוואה למדינות מתקדמות אחרות בהן תוחלת החיים הממוצעת גבוהה
"ידיעות אחרונות", המדווח הבוקר (ב') על הדו"ח, פירט את חמש המחלות הגוזלות הכי הרבה ימי עבודה מאזרחי ישראל וגורמות לירידה בתפקוד, באיכות החיים ובפריון העבודה. במקום הראשון ניצבים כאבי גב תחתון. במקום השני מחלות לב. במקום השלישי סוכרת. במקום הרביעי מחלות במערכות הראייה והשמיעה ובמקום החמישי - דיכאון. מחלות אלה מוגדרות כ"נטל תחלואה".
ליאורה בוורס אמרה לעיתון, כי הנטל הנגרם ממחלות לב ושבץ ירד בצורה ניכרת ב-20 השנים האחרונות, אבל מנגד ניכרת עלייה בשיעורי הסוכרת והשמנה שגרמו לאפקט הפוך, כלומר מנעו ירידה נוספת בתחלואת הלב.
בדיווח נמסר, כי החוקרים מעריכים שיש לצפות בעתיד ליותר אנשים בישראל הסובלים ממחלות הקשורות ביתר לחץ דם כמו מחלות לב, כליות, שבץ וסוכרת. הישראלים נוטים לצרוך כמויות גבוהות של סוכר ומלח ולא מספיק דגנים מלאים, נמסר בדיווח. חלקה של בעיית ההשמנה החריפה בישראל, בעיקר בקרב ילדים, גבוה בכ-21% בהשוואה לממוצע באירופה, מעריכים מחברי הדו"ח.
עוד עולה מהדו"ח, כפי שמצוטט בעיתון, כי בישראל סובלים יותר מסוכרת, מחלות כליה, אנמיה, מומים מולדים ודיכאון בהשוואה למדינות מערב אירופה. לעומת זאת, שיעורי התמותה בישראל מסרטן ריאות, מחלות לב, שבץ ומחלות כבד נמוכים מאלו שבאירופה.
"הקשר בין מצבי החולי העיקריים לבין נטל התחלואה תלוי בסגנון החיים", הדגישה בוורס והוסיפה: "הדרך העיקרית להבטיח אוכלוסייה מזדקנת שעדיין תהיה בריאה יותר היא על-ידי התמקדות במניעת תחלואה. קובעי המדיניות בישראל יכולים להשפיע על הארכת תוחלת שנות החיים הבריאות על ידי עידוד לתזונה נכונה ופעילות גופנית, פיקוח על מוצרי המזון הנצרכים ועיצוב סביבה ובתי ספר בריאים יותר. במיוחד יש לטפל בצעירים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, מאחר שאוכלוסייה זאת נמצאת בסיכון הגבוה יותר".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
