מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) והסוכנות להגנת הסביבה (EPA) פירסמו באחרונה המלצות המעודדות צריכה של דגים כמקור חשוב לחלבונים ומרכיבי מזון חיוניים, במיוחד לנשים בהריון ולילדים. לפי ההמלצות, נשים בהריון, מניקות או כאלו שמתכננות הריון צריכות לצרוך בין 230 ל-340 גרם של מאכלי ים דלים בכספית בשבוע, כמו כן, ישנן המלצות לכמות הצריכה המינימלית לילדים.
עוד בעניין דומה
צריכה של טונה, לפי ההמלצות, צריכה להיות מוגבלת בשל רמות הכספית, ללא יותר מ-170 גרם בשבוע.
אולם בדיקה שערכו מומחים מטעם ConsumerReports מצאה, שגם בכמות המומלצת ניתן לעבור את כמות הכספית שמוגדרת כרעילה. המומחים מודאגים במיוחד לגבי טונה בשימורים (שהיא לרוב טונה ארוכת-סנפיר), היות שהיא מאכל נפוץ. מנה של 170 גרם סלמון, למשל, מכילה 4 מיקרוגרם כספית לעומת 60 מיקרוגרם לאותה מנה של טונה משימורים.
רמות הכספית בצפון האוקיינוס השקט עלו בכ-30% ב-20 השנים האחרונות, וצפויות לעלות עוד. כספית שמקורה בפסולת תעשייתית הנפלטת לים נספגת בצמחים ובבעלי חיים קטנים שנאכלים על ידי דגים גדולים יותר. ככל שבעל החיים גדול יותר וחי למשך יותר זמן, רמות הכספית המצטברות אצלו ברקמות גבוהות יותר. לכן, דגי חרב וכרישים מכילים יותר כספית מדגים קטנים כמו סרדינים וסול.
כאשר אוכלים מזון שמכיל כספית מתילית, 95% מהרעלן נספג ושוקע ברקמות. עוברים חשופים יותר לנזק מכספית, אולם גם ילדים ומבוגרים שצורכים כספית ברמות גבוהות מדי ניזוקים. הפגיעה יכולה להיות במוטוריקה קלה, בדיבור, בשינה, בהליכה ובתחושה.
ערכה: ד"ר שירי אלפרט
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
