שנתם של יילודים אינה מבוססת על מחזור צירקדי. שנת לילה ממושכת של 6 שעות ומעלה מתבססת לרוב בגיל 4–6 חודשים. כמו כן, תינוקות רבים סובלים מתסמונת infantile colic (קוליק) – תסמונת המאופיינת באירועי בכי ועצבנות התקפיים, הנמשכים כמה שעות ביממה (לרוב בשעות הערב והלילה), במרבית הימים. הגורם לתסמונת אינו ברור, אולם קיימות השערות לגבי קשר בינה לבין הצטברות גז במערכת העיכול של התינוק, שעדיין אינה בשלה מספיק על מנת להתמודד עם הגז. אין טיפול לתסמונת, והיא חולפת מעצמה לרוב בגיל 4–6 חודשים.
עוד בעניין דומה
מלטונין ידוע כבעל השפעה מרדימה, וכן כגורם להרפיה של השריר החלק במערכת העיכול. הפרשת המלטונין אינה קיימת מיד לאחר הלידה, ומתחילה בגיל כ-12 שבועות – זמן קצר לפני המועד שבו נוטה להתבסס דפוס של שנת לילה ממושכת, ואירועי הקוליק נוטים לחלוף. חלב אם מכיל מלטונין. על מנת לבדוק את הקשר בין עובדות אלו לבין איכות השינה ושכיחות אירועי קוליק, בחנו החוקרים הבדלים בדפוסי השינה ובהופעת אירועי בכי התקפי בקרב תינוקות יונקים לעומת תינוקות הניזונים מבקבוק. נוסף לכך בוצעה מדידה של רמות המלטונין בחלב האם ובפורמולות ההזנה לתינוקות.
המחקר כלל 94 אמהות שגויסו במרפאה לאם ולילד בשכונה אחת. גויסו אמהות לתינוקות בריאים בני 2–4 חודשים שניזונו מהנקה בלבד (54 אמהות), או מבקבוק בלבד (40 אמהות). האמהות מילאו שאלון ובו סיפקו נתונים כמותיים לגבי משך השינה, מספר ההתעוררויות ומשך הערות הכולל במהלך הלילה, וכן לגבי משכם, חומרתם (על פי הערכת האם) ותדירותם של אירועי בכי התקפי.
נמצאה השפעה מיטיבה של הנקה מבחינת אירועי בכי התקפי: אירועי בכי התקפי דווחו לגבי 56% מהתינוקות היונקים לעומת 72.5% מהניזונים בבקבוק (p<0.05). חומרתם הממוצעת של האירועים, בדירוג שבין 1 ל-10 על פי הערכת האם, הוערכה כ-5.1 בקרב בתינוקות יונקים לעומת 6.4 בקרב תינוקות הניזונים מבקבוק (p<0.05). תדירות האירועים הייתה 4.8 פעמים בשבוע בקרב תינוקות יונקים לעומת 5.9 פעמים בשבוע בקרב תינוקות הניזונים מבקבוק (p<0.05).
משך השינה של תינוקות יונקים היה 9.2 שעות בלילה בממוצע לעומת 8.5 שעות בלילה בקרב תינוקות שניזונו מבקבוק, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. תינוקות יונקים התעוררו יותר פעמים בלילה (1.88 לעומת 1.49 פעמים בממוצע, p<0.05), אולם משך הערות הכללי במהלך הלילה היה דומה בשתי הקבוצות.
רמות המלטונין נמדדו בחלב של 5 נשים מניקות, אחת לשעתיים במשך 24 שעות, וכן ב-15 דגימות של פורמולות הזנה משלושה סוגים שונים. בחלב האם נמצא דפוס צירקדי של הפרשת מלטונין – הרמה הייתה נמוכה בשעות היום, החלה לעלות בשעות הערב (19:00), ושיאה היה בשעה 3:00 בלילה, ולאחר מכן חלה ירידה הדרגתית עד לשעה 10:00 בבוקר. בכל דגימות הפורמולה לא נמצא מלטונין ברמה הניתנת למדידה.
מגבלות המחקר כוללות אפשרות להטיית בחירה (selection bias), אי הבאתם בחשבון של נתונים פסיכוסוציאליים (כגון מצב כלכלי או הרכב המשפחה), ומדידה המבוססת על דיווח אמהי סובייקטיבי (אם כי לגבי אירועי קוליק, לא קיים מדד אובייקטיבי).
החוקרים מסכמים כי התוצאות מעידות על כך שהנקה קשורה בירידה בשכיחות, בתדירות ובחומרה של אירועי קוליק. ייתכן כי הגורם לכך הוא המלטונין בחלב האם, אולם יש לערוך מחקרים נוספים על מנת לברר את הקשר בין השניים.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
