סוכרת

צריכה מוגברת של אורז לבן מעלה את הסיכון לסוכרת

כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה ממדינות אסיה ומערב; הסיכון לסוכרת מסוג 2 נמצא בעיקר באוכלוסייה ממקור אסייתי ובייחוד בנשים

01.04.2012, 13:17

צמח האורז בוית לראשונה לפני כ-9,000-8,000 שנה, באזור עמק נהר היאנג-צה בסין. כיום מגודל האורז בכל העולם ומשמש חלק חשוב מהתזונה, בעיקר במדינות אסיה (סין, הודו, יפן), אך גם במדינות המערב. מרבית הצריכה היא של אורז לבן, המכיל בעיקר עמילן. האינדקס הגליקמי של אורז לבן גבוה משמעותית מזה של דגנים מלאים.

מספר מחקרים בחנו את הקשר בין צריכת אורז לבן לבין היארעות של סוכרת מסוג 2, והעלו תוצאות סותרות. מטה-אנליזה שבחנה את הנושא, כללה ארבעה מחקרי קוהורט פרוספקטיביים – שניים שבוצעו באסיה (בסין וביפן) ושניים במדינות מערביות (ארה"ב ואוסטרליה). בכלל המחקרים השתתפו 352,384 איש, שהיו ללא סוכרת בתחילת המחקר (על-פי דיווח עצמי). המעקב נמשך 22-4 שנים, ובמהלכו זוהו 13,284 מקרים חדשים של סוכרת.

אורז לבן: בעל אינדקס גליקמי גבוה מזה של דגנים מלאים (אילוסטרציה)

אורז לבן: בעל אינדקס גליקמי גבוה מזה של דגנים מלאים (אילוסטרציה)

במטה-אנליזה נמצאו הבדלים משמעותיים בכמויות האורז שנצרכו בין המחקרים שבוצעו באסיה לבין אלו שבוצעו במדינות המערב. בסין הצריכה הממוצעת הייתה 4 מנות (625 גרם) ליום, בעוד שבארה"ב ובאוסטרליה מרבית המשתתפים צרכו פחות מ-5 מנות לשבוע.

בכלל המחקרים נמצאה עלייה בסיכון להתפתחות סוכרת מסוג 2 הקשורה בצריכת אורז: בהשוואה בין הצרכנים בקטגוריה הגבוהה ביותר לבין הצרכנים בקטגוריה הנמוכה ביותר נמצא סיכון יחסי של 1.27 (95%CI 1.04-1.54), אולם נמצאה הטרוגניות משמעותית בין המחקרים.

הסיכון לסוכרת גבוה יותר בנשים
לגבי אוכלוסייה אסיאתית, הסיכון היחסי באותה השוואה היה 1.55 (95%CI 1.20-2.01). לגבי אוכלוסייה מערבית, הסיכון היחסי היה 1.12 (95%CI 0.94-1.33). החלוקה לשתי קבוצות הפחיתה את ההטרוגניות, שהפכה לבלתי מובהקת. נמצא הבדל מובהק בסיכון בין שתי הקבוצות, כך שייתכן שקיים קשר בין הסיכון להתפתחות סוכרת הכרוך בצריכת אורז לבן לבין המוצא האתני.

גם באוכלוסייה המערבית, בה צריכת האורז הלבן נמוכה יותר, קשורה צריכה מוגברת שלו בסיכון מוגבר לסוכרת

בכלל המשתתפים נמצא כי עלייה של מנה אחת ליום בצריכת האורז הביאה לעלייה בסיכון היחסי להתפתחות סוכרת (RR-1.11, 95%CI 1.08-1.14, Ptrend<0.001).

הקשר בין צריכת אורז לבן לעלייה בסיכון להתפתחות סוכרת היה משמעותי יותר בנשים (RR 1.46, 95%CI 1.16-1.83) מאשר בגברים (RR 1.08, 95%CI 0.87-1.34).

השמטת אחד המחקרים, שנמצא בעל איכות נמוכה יותר ולא הבחין בין צריכת אורז לבן לצריכת אורז מלא, לא הביאה לשינוי משמעותי בתוצאות.

החוקרים מסכמים כי על-פי תוצאות המטה-אנליזה, צריכה מוגברת של אורז לבן קשורה בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת מסוג 2, בעיקר באוכלוסייה אסייתית. עם זאת, בחינת הקשר בין המינון לסיכון הדגימה כי גם באוכלוסייה המערבית, בה צריכת האורז הלבן נמוכה יותר, קשורה צריכה מוגברת בסיכון מוגבר לסוכרת.

מגבלות המחקר כללו מספר קטן של מחקרים, שכולם מחקרים תצפיתיים. כמו כן, המצב הסוציו-אקונומי, שעלול להשפיע על התוצאה, לא נבחן בחלק מהמחקרים. כל המחקרים העריכו את הכמויות הנצרכות באמצעות שאלונים, ושלילת נוכחות סוכרת בתחילת המחקר התבססה על דיווח עצמי של המשתתפים. כמו כן, לא ניתן היה להשוות בין צריכת אורז לבן לצריכת אורז מלא.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Hu et al.;White rice consumption and risk of type 2 diabetes: meta-analysis and systematic review, BMJ. 2012 Mar 15;344:e1454

נושאים קשורים:  סוכרת,  תזונה,  אורז,  סוכרת מסוג 2,  אורז לבן,  מחקרים
תגובות