מחקרים שפורסמו בעבר הדגימו קשרים בין משך השינה להשמנת יתר, סוכרת, מחלה קרדיווסקולארית ותמותה. מחקרים בהפרעות שינה הראו כי דום נשימה בשינה, נדודי שינה והפרעות שינה אחרות מגדילים את הסיכון למחלה קרדיווסקולארית, במיוחד בשילוב עם מעט שעות שינה.
עוד בעניין דומה
מטרת מחקר זה הייתה לבחון את הקשר בין הפרעת שינה כללית, המוגדרת באופן מעשי כ"קושי להירדם, קושי להמשיך לישון או לישון יותר מדי", כפי שנמדדו בדגימה מייצגת לאומית גדולה ובעזרת נתונים שדווחו-עצמית, לבין היסטוריה של התקף לב, שבץ, מחלת לב כלילית, סוכרת והשמנת יתר.
נותחו נתונים מתוך מערכת המעקב של גורמי סיכון התנהגותיים. נתונים כוללים לגבי 138,201 בני אדם היו זמינים. ניתוח רגרסיה לוגיסטית היררכית בחן את הקשרים לפני ואחרי התאמה לגורמים דמוגרפיים, גורמים סוציואקונומיים וגורמי סיכון בריאותיים.
לאחר התאמה לגורמים דמוגרפיים, גורמים סוציואקונומיים וגורמי סיכון בריאותיים, נמצא כי משך השינה קשור להשמנת יתר (OR = 1.18, P<0.0005), לסוכרת (OR = 1.18, P<0.005), להתקף לב (OR = 1.36, P<0.0005), לשבץ (OR = 1.22, P<0.05) ולמחלת עורקים כלילית (OR = 1.59, P<0.0005).
במודלים עם התאמה מלאה שכללו בריאות פיזית, נשמרו היחסים עבור השמנת יתר (OR = 1.14, P<0.0005), עבור התקף לב (OR = 1.23, P<0.005) ועבור מחלת עורקים כלילית (OR = 1.43, P<0.0005). החוקרים ציינו כי הפרעות שינה הן גורם סיכון משמעותי להשמנת יתר, סוכרת, התקף לב, שבץ ומחלת עורקים כלילית.
החוקרים הסיקו כי מחקר זה מדגים שהפרעות שינה הן גורם סיכון חדש, הניתן למודיפיקציה באופן פוטנציאלי. מחקר עתידי יצטרך לקבוע אם התערבות בשינה עשויה להפחית את ההשלכות הקרדיווסקולאריות של הפרעות שינה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
