נמצא קשר בין פגיעה ב-SIRT3 לבין תסמונת מטבולית

חוקרים ממכון גלדסטון שבסן-פרנסיסקו, הראו שבעכברים שמוזנים תזונה עתירת-שומן יש יתר-אצטילציה של חלבונים מיטוכונדריילים, וירידה בפעילות של SIRT3, דה-אצטילאז עיקרי במיטוכונדריה.

הם יצרו עכברים שחסרים SIRT3 והראו שכאשר מזינים עכברים אלה בתזונה עתירת-שומן הם סובלים מהשמנת-יתר, מהיפר-ליפידמיה, מתנגודת לאינסולין ומסטאטו-הפטיטיס, במידה רבה מזו שנצפתה בעכברים נורמלים שהוזנו באותה תזונה.

בעכברים חסרי SIRT3 נצפתה עלייה רבה בפעילות של SCD1 (stearoyl-CoA desaturase 1). חסר ב-SCD1 מנע, גם בעכברים נורמלים וגם בעכברים שחסרים SIRT3, השראה של תנגודת לאינסולין וסטאטו-הפטיטיס בעקבות תזונה עתירת-שומן.

החוקרים בחנו אם גם בבני-אדם קיים קשר בין פגיעה ב-SIRT3 לבין תסמונת מטבולית. הם בדקו את הגן ל-SIRT3 אצל 8,000 פינים וזיהו פולימורפיזם שגורם למוטציה נקודתית ב-SIRT3, שבעקבותיה יש ירידה בפעילות האנזימטית של החלבון.

נמצא קשר בין פולימורפיזם נקודתי זה לבין תסמונת מטבולית. החוקרים מקוים לאתר חומרים שמגבירים את הפעילות האנזימטית של SIRT3, ולבדוק את יעילותם בהפחתה של התסמינים של תסמונת מטבולית.

ערכה: ד"ר דורית שנון

מקור:

SIRT3 Deficiency and Mitochondrial Protein Hyperacetylation Accelerate the Development of the Metabolic Syndrome: Hirschey M.D. et al., Molecular Cell, 18 August 2011 10.1016/j.molcel.2011.07.019