חוקרים מיפן בחנו את הערך של מדדים שמשמשים באבחון פרה-סוכרת - רמת HbA1c או רמת גלוקוז בצום - לניבוי ההתפתחות של סוכרת.
עוד בעניין דומה
במחקר קוהורט נכללו 4,670 גברים ו-1,571 נשים מטוקיו שגילם 24-82 שנים, שהגיעו לבית-החולים לבדיקת מעקב שגרתית בשנים 1997-2003. במועד ההצטרפות לא אובחנה אצל מי מהם סוכרת (קרי גלוקוז בצום ≥7·0 mmol/L או HbA1c ≥6·5%).
אחר האנשים שאצלם אובחנה פרה-סוכרת (קרי גלוקוז בצום 5·6 - 6·9 mmol/L או HbA1c 5·7 - 6·4% או שניהם), התבצע מעקב מדי שנה. משך המעקב הממוצע היה 4.7 שנים (סטיית תקן 0.7 שנה).
2,092 אנשים מקרב 5,241 המשתתפים אובחנו כחולים בפרה-סוכרת. 412 מהמשתתפים (7%) אובחנו כסובלים מפרה-סוכרת על בסיס HbA1c בלבד. אצל 30 מהם (7%) התפתחה סוכרת. 1,270 מהמשתתפים אובחנו כסובלים מפרה-סוכרת על בסיס גלוקוז בצום בלבד. אצל 108 מהם (9%) התפתחה סוכרת.
היחס הצולב המתוקנן להתפתחות סוכרת היה 6.00 (רווח בר-סמך של 95% 3.76 - 9.56) בקרב אנשים שאובחנו כסובלים מפרה-סוכרת על בסיסHbA1c בלבד, 6.16 (רווח בר-סמך של 95% 4.33 - 8.77) בקרב אנשים שאובחנו כסובלים מפרה-סוכרת על בסיס גלוקוז בצום בלבד ו-31.90 (רווח בר-סמך של 95% 22.60 - 45.00) בקרב אנשים שאובחנו כסובלים מפרה-סוכרת על בסיס שני המדדים.
בשימוש במדד של HbA1c זוהו פחות אנשים כסובלים מפרה-סוכרת מכפי שזוהו על-ידי המדד של גלוקוז בצום, אך שיעור התפתחות הסוכרת בקרב אלה שזוהו כסובלים מפרה-סוכרת היה דומה בשני המקרים. השימוש בשני המדדים במשולב הוא, אפוא, בעל ערך ניבוי גבוה להתפתחות סוכרת, ועשוי לתרום להחלטה להתערבות טיפולית מניעתית.
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור: