שביתת הרופאים נכנסת לחודשה השלישי ועדיין לא נראים באופק הישגים בשיפור תנאי עבודתם של הרופאים, שמירה על פני הרפואה ורמתה הגבוהה בישראל וגיוס רופאים צעירים לענפי התמחות מסוימים.
עוד בעניין דומה
כ-40 שנה אני עוסק ברפואה קלינית המשולבת במחקר בסיסי, מתוכן כ-27 שנים כיהנתי כמנהל מחלקה פנימית. לפני כ-3 חודשים פרשתי מתפקידי כמנהל מחלקה לרפואה פנימית מאחר והגיעו מים עד נפש.
בהסתכלי לאחור, נזכרתי בשנותיי הראשונות כמתמחה ברפואה פנימית בבית חולים בילינסון ובעיקר בתורנויות סוף השבוע. בתורנויות אלה הגעתי לעבודה ב-7.30 בבוקרו של יום שישי, תפקדתי משך כל היום והלילה, המשכתי בתורנות רציפה לאורך כל יום שבת. התורנות לא הסתיימה בבוקרו של יום א', בו תפקדתי כרופא מן המניין. רק ביום א' לעת ערב פרשתי למנוחת הלוחם, ולו רק כדי לשוב לעבודה בבוקרו של יום ב'.
במהלך תורנות זו בת 3 ימים רצופים, התחלפו משמרות האחיות 7 פעמים. יתר על כן, בתחילת התמחותי לתורנויות לא הייתה כל תמורה כספית. בניתוח לאחור, נראה לי שעבודתו של מנהל המחלקה בימים ההם היתה קלה, כשלא "סבל" ממחסור במתמחים אשר שהו רוב זמנם במחלקה.
בארבעה העשורים האחרונים שחלפו מאז, נחשפנו לתהליכים שחלקם היו כורח המציאות וחלקם תוצאה של הישגי שביתות קודמות. משך התורנות קוצר בהדרגה, בהמשך שופר מצבם של המתמחים והתאפשר להם ללכת לביתם מיד לאחר התורנות. אך בכל יום מצוי אחד המתמחים בחדר מיון וכן תורן נוסף נמצא במחלקה. תמיד רופא אחד מתוך 11 יהיה בשירות מילואים ורופאה אחת בחופשת לידה. מאחר והרופאים בעוונותיהם יוצאים מדי פעם גם לחופשות שנתיות, מוצא את עצמו מנהל המחלקה מתפקד בפועל עם 3-4 רופאים, מתוך צוות של 11 רופאים.
בשלושת העשורים האחרונים הוכפלה אוכלוסיית ישראל, אך לא הוכפל מספר המיטות ובוודאי לא מספר הרופאים. הפועל היוצא הוא קיצור משך האשפוז לממוצע בן פחות מ-4 ימים, כשבמקביל העומס על המתמחים הפך לבלתי נסבל.
במטרה להקל על עומס זה נדרשת הכפלת מצבת התקנים, מאחר והמתמחים הצביעו ברגליהם. לא רק שהם נמנעים מראש לפנות להתמחות במחלקות "כבדות", אלא שקיימת זליגה של רופאים מהמקצוע.
התוכנית לקיצור משך התורנות תביא לגירעון נוסף חמור במצבת הרופאים העובדים בפועל, דבר שיגרום שוב להכבדה נוספת בעומס על הרופאים הנותרים, להתמרמרות ולנטישה נוספת של מתמחים.
לכן, כמי שצופה בערגה לאחור וכבעל ניסיון, ברצוני לומר שפלפוליהם והתחכמויותיהם של אנשי האוצר (שאינם בוחלים בפנייה לשלטונות בית החולים לקיצור תוריהם ולהעדפה) ותוכניות משרד הבריאות לקצר רק את שעות העומס בתורנויות, תנציח את המשבר ותפחית את מספר הרופאים, כך שנעמוד בפני שוקת שבורה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
