במחקר קוהורט, שנערך בשבדיה, נבחן הקשר בין צריכת סידן לבין הסיכון לשברים ולאוסטאופורוזיס.
עוד בעניין דומה
המעקב אחר הנשים נמשך עד 19 שנים. כ-20% מ-5,022 הנשים שנכללו במחקר סבלו מאוסטיאופורוזיס.
הקשר בין צריכת סידן לבין הסיכון היה לא-ליניארי. בקרב הנשים שצריכת הסידן שלהן בחמישון התחתון היה שיעור השכיחות של שבר ראשון מסוג כלשהו 17.2/1,000 שנות אדם, לעומת שיעור של 14.0/1,000 שנות אדם בקרב נשים שצריכת הסידן שלהן בחמישון האמצעי. יחס הסיכון 1.18 HR (רווח בר-סמך של 95% בין 1.12 ל-1.25). יחס הסיכון לשבר ראשון באגן היה 1.29 HR (רווח בר-סמך של 95% בין 1.17 ל-1.43), ויחס הסיכון לאוסטאופורוזיס היה HR 1.47 (רווח בר-סמך של 95% בין 1.09 ל-2.00).
הקשר בין צריכת סידן לבין הסיכון לשברים ולאוסטאופורוזיס (אילוסטרציה)
בקרב נשים שצריכת הסידן שלהן בחמישון התחתון, ושצריכת ויטמין D שלהן נמוכה אף היא, היה שיעור השכיחות של שברים גבוה עוד יותר מזה שבקרב נשים שצרכו סידן ברמה נמוכה אך ויטמין D ברמה נאותה.
לא נצפתה ירידה נוספת בשיעור השכיחות של סך-כל השברים או של אוסטאופורוזיס בקרב נשים שצריכת הסידן שלהן בחמישון העליון. לעומת זאת, נצפתה אצלן עלייה בשיעור השכיחות של שברים באגן HR 1.19 (רווח בר-סמך של 95% בין 1.06 ל-1.32).
ערכה: ד"ר דורית שנון
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
