תזונה ים-תיכונית הינה בעלת השפעה מיטיבה על בריאות קרדיווסקולרית. במחקרים קודמים שבחנו את השפעתה של תזונה זו על הסיכון לשבר צוואר ירך נמצאו תוצאות סותרות.

מחקר חדש בחן אם שיעור שברי צוואר ירך קשור ברמת ההיצמדות לתזונה ים-תיכונית. בעבודה זו שולבו שני מחקרי עוקבה שבוצעו בשבדיה וכללו 37,903 גברים ו-33,403 נשים (total n=71,333 , גיל ממוצע 60) ללא מחלות קרדיווסקולריות או גידולים קודמים.

המשתתפים מילאו שאלון רפואי ותזונתי בשנת 1997. לצורך המחקר הורכב מדד תזונה ים-תיכונית (mMEDי; range 0 to 8 points) שהתבסס על צריכה גבוהה של פירות וירקות, קטניות, אגוזים, דגנים מלאים, מוצרי חלב מותססים, דגים, שמן זית או קנולה וצריכה מועטה של בשר אדום ובשר מעובד.

היארעות שברי צוואר ירך בין ה-1 לינואר 1998 ל-31 לדצמבר 2012 נלקחה ממאגר החולים הלאומי. Hazard ratio ורווחי סמך של 95% תוקננו למשתנים מתערבים (confounders) באמצעות רגרסיית Cox. הבדלי גיל בעת שבר צוואר ירך חושבו על ידי רגרסיית Laplace רבת משתנים.

במהלך תקופת המעקב אירעו 3,175 שברי צוואר ירך בגיל חציוני של 73.3 שנים. כל עלייה של נקודה אחת במדד mMED נמצאה כקשורה בסיכון נמוך ב-6% לשבר צוואר ירך (adjusted HRי= 0.94; 95% CIי0.92 toי0.96) ועלייה של 3 חודשים בגיל החציוני לשבר (50th percentile difference = 2.8 monthsי;95% CIי1.4 toי4.2).

כאשר בוצעה השוואה של חמישון (quintile) המשתתפים שנצמדו ביותר לתזונה הים-תיכונית (mMED 6-8 נקודות) לעומת החמישון הנמוך ביותר (0-2 נקודות) נמצא, שבקבוצה עם הציון הגבוה קיים HR מתוקנן של 0.78 לשבר צוואר ירך לעומת הקבוצה עם הציון הנמוך (95% CIי, 0.69 toי0.89) וגיל חציוני מבוגר ב-12 חודשים בעת התרחשות השבר (50th percentile differenceי = 11.6 monthsי; 95% CIי4.2 toי19.0). התוצאות היו דומות בגברים ובנשים.

מסקנת החוקרים היא, כי היצמדות לתזונה ים-תיכונית קשורה סיכון נמוך יותר לשבר צוואר ירך עתידי.

מקור:
Byberg, L. et al.  (2016) Journal of Bone and Mineral Research. 31(12), 2098.