ישנן ראיות סותרות בנוגע לסיכון הקרדיווסקולרי הקשור לרמות גבוהות של צריכת סידן. מאמר חדש שפורסם באחרונה, עידכן וביצע אנליזה מחודשת לשתי סקירות סיסטמתיות, על מנת לבחון את ההשפעה של צריכת סידן על תחלואה קרדיווסקולרית בקרב אוכלוסייה כללית של מבוגרים בריאים.

בוצע חיפוש במאגרים המקובלים (MEDLINE; Cochrane Central Register of Controlled Trialsי; Scopus, EMBASE), אחר מאמרים שפורסמו בשפה האנגלית מ-1966 ועד 2016. בסקירה נכללו מחקרים אקראיים, מחקרי עוקבה פרוספקטיבים ומחקרי מקרה-ביקורת, המציגים נתונים על צריכת סידן בדיאטה או תוספי תזונה, עם או ללא ויטמין D, ותוצאים קרדיווסקולריים.

מאפייני המחקרים והתוצאות הוצאו על ידי חוקר אחד ואושרו על ידי חוקר נוסף. שני מדרגים העריכו באופן עצמאי את הסיכוי להטיה. הסיכון להטיה היה נמוך ב-4 מחקרים אקראיים (ב-10 פרסומים) ובינוני ב-27 מחקרים תצפיתיים שנכללו בסקירה.

המחקרים לא מצאו הבדל משמעותי סטטיסטית בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים או בתמותה בין קבוצות המקבלות תוספי סידן, או סידן פלוס ויטמין D לבין אלה שקיבלו פלצבו. מחקרי עוקבה לא הראו קשר מינון-תגובה עקבי בין רמות צריכת סידן כללית, בדיאטה או בתוספי מזון, לבין תמותה קרדיווסקולרית. המחקרים גם הראו קשר מינון-תגובה מאוד לא עקבי בין צריכת סידן לסיכון לשבץ או לתמותה משבץ.

מגבלות המחקר העיקריות היו שתוצאים קרדיווסקולריים היו תוצאים משניים בכל המחקרים. אנליזת מינון-תגובה במחקרי עוקבה הוגבלה בשל מבלבלים פוטנציאלים, הטיה אקולוגית ומדידה לא מדויקת של חשיפה לסידן. כמו כן, נתונים בנוגע לצריכת סידן גבוהה מאוד (מעבר לרמות הצריכה העליונות המומלצות) היו נדירים.

מסקנת החוקרים היתה, כי צריכת סידן בתוך רמות הצריכה הנסבלות המומלצות (2,000 עד 2,500 מ"ג ליום) לא קשורה לסיכון לתחלואה קרדיווסקולרית בקרב אוכלוסייה כללית של מבוגרים בריאים.

מקור:
Chung M., Tang A., Fu Z., Wang D., Newberry S.; Calcium Intake and Cardiovascular Disease Risk: An Updated Systematic Review and Meta-analysis. Ann Intern Med. 2016. doi: 10.7326/M16-1165