מחקר של אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית וחיל הרפואה שפורסם בכתב העת Breast Cancer Research and Treatment, מצא כי עודף משקל בקרב מתבגרות מוריד את הסיכון שלהן לחלות בסרטן השד עד לגיל 45. מנגד תת משקל מעלה את הסיכון ללקות בסרטן שד בעתיד.

המחקר פורסם לרגל חודש המודעות לסרטן השד, ודיווח עליו התפרסם אתמול (יום ב') באתר Ynet. לפי הדיווח, נתוני ה-OECD המעודכנים מלמדים ששיעור ההיארעות של סרטן השד בנשים בישראל הוא מעט גבוה מהממוצע בקרב 34 מהמדינות חברות הארגון - ישראל מדורגת במקום ה-16.

פרופ' ליטל קינן-בוקר: "הממצא בדבר קשר מובהק בין תת-משקל לבין סיכון מוגבר לסרטן השד בגיל צעיר - הוא חדש ודורש המשך בירור"

בשנת 2013 שיעור התמותה מסרטן השד היה מעל השיעור הממוצע במדינות ה-OECD וישראל נמצאה במקום השמיני, אחרי דנמרק, הונגריה, בלגיה, אירלנד, סלובניה, איסלנד והולנד. במקביל, דווח כי חלה ירידה בשיעור התמותה מסרטן השד בישראל - כמו גם במדינות OECD נוספות - בהשוואה לשיעור התמותה בשנת 2003.

עוד דווח, כי על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, בשיתוף משרד הבריאות, יש בישראל כיום 28,823 נשים שאובחנו עם סרטן השד בין השנים 2013-2009. "עיקר התחלואה - בנשים מעל גיל 50 (78%) והסיכון הגבוה ביותר נצפה בנשים בקבוצות הגיל המבוגרות. הסיכון גבוה יותר בקרב יהודיות בהשוואה לערביות", אמרה לאתר פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות.

בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, סרטן השד הוא הסרטן השכיח ביותר בנשים, בכל קבוצות האוכלוסייה ומהווה כ-33% מכלל הגידולים החודרניים בנשים בישראל. כ-4,671 חולות חדשות אובחנו עם סרטן חודרני של השד - מהן 4,024 יהודיות (86%), 420 ערביות (9%) ו-217 חולות נוצריות. ב-33 שנות התיעוד בנושא הזה בארץ לא נראה שינוי מובהק במגמת ההיארעות שלך סרטן שד חודרני בקרב יהודיות, נמסר בדיווח.

לעומת זאת, במהלך 24 שנות התיעוד בקרב הנשים הערביות (1980-2004) נצפתה מגמת עלייה מובהקת בהיארעות סרטן חודרני של השד וב-8 השנים שאחר כך (2005-2013) התחלואה הייתה במגמת ירידה קלה. בסך הכול מדובר במגמת התייצבות.

כמו כן נמסר בדיווח, כי בקרב החולות עלה בשנים האחרונות שיעור הנשים המאובחנות עם המחלה בשלב מוקדם. בשנת 2013 כ-63% מכלל החולות החדשות אובחנו בשלב מוקדם, לעומת 58% מהחולות שאובחנו בשנת 2005.

פרופ' קינן-בוקר התייחסה בדיווח גם לממצאי המחקר, שהיא לקחה בו חלק: "הממצא באשר להגנה מפני סרטן השד הנקשר לעודף משקל ולהשמנה בגיל הנעורים מאשר מידע קודם בנושא הזה ומתקף אותו. אולם הממצא בדבר קשר מובהק בין תת-משקל לבין סיכון מוגבר לסרטן השד בגיל צעיר - הוא חדש ודורש המשך בירור".

צוות המחקר כלל בנוסף לפרופ' קינן-בוקר את ד"ר חגי לוין ופרופסור ג'רמי קרק מהאוניברסיטה העברית, אסטלה דרזנה וד"ר ורד מולינה-חזן מחיל הרפואה. הוא בדק את הקשר בין BMI בגיל הנעורים, לבין אירועי סרטן השד לפני גיל חדלון הווסת (מתחת לגיל 45), בגיל המעבר (גילאים 55-45) ואחרי גיל חדלון הווסת (55 ומעלה).

במחקר נטלו חלק 947,689 מועמדות לשירות ביטחון שנבדקו, נשקלו ונמדדו בלשכות הגיוס בגילאים 19-16, בין השנים 2011-1967. החוקרים עקבו אחר כל מקרי היארעות סרטן השד באוכלוסיית המחקר. עד תחילת 2013 אותרו בהן 9,660 מקרים של סרטן השד.

עורכי המחקר חישבו, כי בקרב מתבגרות בטווח הגילאים 16-19 עם עודף משקל או השמנה, הסיכון לחלות בסרטן השד עד גיל 45 היה נמוך יותר ב-10% וב-35%, בהתאמה, בהשוואה למתבגרות בעלות מדד מסת גוף תקין.

בניגוד למחקרים קודמים, שברובם הגדול התבססו על דיווח עצמי של המשתתפות ולכן היו חשופים להטיות ולחוסר דיוק, המחקר הנוכחי, הדגישה פרופסור קינן-בוקר, מאשש ממצאים אלו על בסיס מדידות אובייקטיביות.

עוד נמצא, שבקרב מתבגרות הסובלות מתת משקל, קיימת עלייה של 15% בסיכון לחלות בסרטן השד עד גיל 45. ממצא דומה נמצא בעבר רק לגבי נערות יפניות, במחקר קטן בהרבה בהיקפו שהתבסס רק על דיווח עצמי.

בקרב כל המשתתפות במחקר בישראל, לנשים ממוצא אפריקני ואסיאתי נמצא סיכון נמוך יותר לחלות במחלה לעומת נשים ממוצא אירופי. לנשים בעלות השכלה גבוהה יותר גם סיכון גבוה יותר לחלות.