גוף רשמי של תעשיית הסוכר מימן בשנות ה-60 מחקר של מדענים מ"הרווארד", שהטיל ספק בקשר שבין צריכת סוכר למחלות לב והפנה אצבע מאשימה לכיוון צריכת שומן כגורם מרכזי להן; כך עולה מתוך ניתוח מסמכים שנחשפו רק עתה. הפרשה דווחה השבוע בכתב העת לרפואה פנימית JAMA Internal Medicine, וזכתה מיד לתהודה נרחבת בתקשורת האמריקנית והבינלאומית.

המסמכים ששימשו בסיס לחשיפת הפרשה הם חילופי מכתבים בין הנהלת גוף מסחרי בתעשיית הסוכר לבין קבוצת מחקר באוניברסיטת הרווארד, שהתגלו בארכיון. חוקרים ומבקרים טוענים, כי זו רק דוגמא אחת לניסיונותיה של תעשיית המזון והמשקאות הקלים, ובמיוחד של תעשיית הסוכר, לעצב על פי דרכה את הבנת הציבור בכל הנוגע לתזונה.

לפי הגילוי, בשנת 1964 בכירים בגוף בשם Sugar Association דנו בהשקת קמפיין נגדי כדי לתת מענה למה שכונה "גישות שליליות לסוכר", שצצו באותה תקופה, בעקבות פרסומיהם של מחקרים שונים שהצביעו על הקשר שבין סוכר למחלות לב.

כשנה לאחר מכן אותו גוף היה מעורב בפרויקט מחקר בשם "פרויקט 226", שאישר הקצבת סכום השווה כיום לכ-49 אלף דולר לחוקרים מ"הרווארד", עבור מאמר סקירה שיבחן את כל המאמרים הידועים בתחום זה (מטה-אנליזה). הטיוטות של אותו מאמר מדעי היו אמורות היו להגיע לאישור בגוף המסחרי, עוד לפני הגשתו לפרסום בכתב עת רפואי-מדעי.

כתוצאה מהתשלום והעבודה של החוקרים מ"הרווארד", פורסם ב-1967 מאמר בנושא, שקבע חד-משמעית כי הפחתת כולסטרול ושומן רווי הם המהלכים ההתערבותיים היחידים בנושא תזונה הנדרשים כדי למנוע מחלות לב. המאמר, שקבע למעשה כי אין השפעה לצריכת סוכר על מחלות לב, היה מבוסס על סקירת מאמרים שהגוף המסחרי סיפק לחוקרים, ולא על בחינה אובייקטווית ועצמאית.

המאמר פורסם בכתב העת NEJM, מבלי לחשוף את העובדה שהכנתו מומנה בידי גוף מסחרי בעל אינטרסים, מתעשיית הסוכר. רק משנת 1984 החל כתב העת NEJM לדרוש כי מחברי כל מאמר יחשפו את מקור הכסף לעבודת מחקרם.

במאמר נלווה שפורסם השבוע ב-JAMA, אותו כתבה הפרופ’ לתזונה מריון נסטלה מאוניברסיטת ניו-יורק, צוין כי במשך כמה עשורים שלאחר פרסום המאמר הנ"ל ב-NEJM, מדענים, רופאים ובכירים במערכת הבריאות מיקדו את הדרישה בצורך להפחית שומן רווי מהתפריט היומי והטיפו להתרחק ככל האפשר משומן - אבל לא התייחסו לסוכר. כלומר, השפעת הסקירה שפורסמה במימון תעשיית הסוכר היתה עצומה.

בתגובה רשמית שפירסמה שלשום התאגדות הסוכר האמריקנית ושצוטטה בתקשורת בארה"ב וקנדה נאמר כי, כיום היא "מתנהלת בכל דבר הנוגע למחקר מדעי בשקיפות מלאה ובשעתו לא היתה כל דרישה ממחברי מאמרים מדעיים לחשוף ולציין במאמריהם מהם מקורות המימון של המחקרים שביצעו".

החוקרת שחשפה את המסמכים, והביאה לגילויים, ציינה כי נערכה התכתבות ענפה, הכוללת 31 מכתבים לפחות, בין נציגי תעשיית הסוכר לבין החוקרים ב"הארוורד", שבהם נכתב באופן ברור כי התשלום הוא עבור כתיבת סקירה שתמעיט בחשיבות הסוכר כגורם למחלות לב.

החוקרת כי רופאת שיניים לשעבר בשם כריסטין קירנס, ששמה לה למטרה "לחשוף את המאמצים הנמשכים עשרות שנים מצד תעשיית הסוכר נגד כל מאמר מדעי העוסק בקשר השלילי שבין סוכר לבין השפעותיו השליליות על בריאות". תעשיית הסוכר טוענת גם שמדובר ב"אירועים שוליים מבחינה היסטורית", שחשיפתם נועדה כדי "להגביר את הרגשות של הציבור נגד סוכר".