מסמך הנחיות עדכני, המשותף לאיגוד הקרדיולוגי בישראל ולעמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל, הופץ לרופאים בסוף השבוע שעבר וקובע המלצות חדשות בנוגע לתזונה ומניעת מחלות לב, שבץ מוחי ומחלות כלי הדם.

החידוש הבולט בהמלצות העדכניות הוא הקביעה, לפיה ניתן לצרוך עד 40% מהקלוריות היומיות משומן, כל עוד מדובר בשומן בלתי-רווי, המצוי בין השאר בשמן זית, שמן קנולה ואבוקדו.

פרופ' יעקב הנקין: "תוספי תזונה לא יכולים להוות תחליף לתזונה מאוזנת – ונדרשים שינוי בהרגלי החיים כמו הפסקת עישון ופעילות גופנית"

מסמך העמדה מסכם את נתוני הספרות המקצועית העדכנית, כך הדגישו מחבריו, בנוגע לקשר שבין תזונה למחלות קרדיו-וסקולריות, תוך שימת דגש על רמת ההוכחה המדעית וחוזק ההמלצה היישומית - הן לאנשים בריאים והן לאנשים עם גורמי סיכון לתחלואה זאת. "מטרת המסמך היא להביא להפחתת רמות השומן הרווי והכולסטרול בגוף, שהם הגורם העיקרי למחלות אלו", הדגישו מחבריו.

"האמצעים היעילים ביותר (להימנעות ממחלות לב) הם: צריכת מזון בריא, ביצוע פעילות גופנית סדירה והימנעות מחשיפה לעשן סיגריות"

למרות השיפור שחל בעשורים האחרונים בטיפול במחלות קרדיו-וסקולריות והירידה שחלה בתמותה, ציינו מחברי המסמך, המחלות הללו הן בין הגורמים המובילים בתחלואה ובתמותה בישראל ובעולם.

"על מנת להפחית בתחלואה בגיל המבוגר יש צורך להתחיל במניעה כבר בגיל צעיר - אפילו בילדות. האמצעים היעילים ביותר לעשות זאת הם צריכת מזון בריא, ביצוע פעילות גופנית סדירה והימנעות מחשיפה לעשן סיגריות.

בין הנקודות העיקריות בנייר העמדה הנוכחי:

- כדאי להגביר צריכת חומצות שומן מסוג אומגה-3 בתזונה, בעיקר מדגים. אנשים עם מחלת לב יכולים לקחת תוסף של 1 גרם אומגה-3 ליום. אין המלצה כזאת לשאר האוכלוסייה.

- אין המלצה להפחית בצריכת הכולסטרול בדיאטה. יחד עם זאת, הקפדה על ההמלצות לצריכת שומן תביא להפחתת הכולסטרול בתפריט. אנשים בריאים יכולים לאכול ביצה אחת ביום. לאנשים חולי לב, סוכרת ואצל בעלי רמות כולסטרול לא מאוזנות תרופתית, מומלץ להמשיך ולהקפיד על אכילת 4 ביצים בלבד בשבוע.

- תוספי תזונה: הוועדה הוסיפה התייחסות למספר תוספים שפחות הודגשו במסמך קודם, משנת 2013: ויטמין D, סידן, מגנזיום וקו-אנזים Q10. אין עתה המלצה לקחת תוסף ויטמין D, סידן, מגנזיום או קו-אנזים Q10 לשם מניעת מחלות לב וכלי דם. אין המלצה לקחת תוסף קו-אנזים Q10 למניעת כאבי שרירים מושרי סטטינים.

- בנוסף לדיאטה הים-תיכונית או דלת פחמימות, או דיאטת DASH, שההמלצות לגביהן לא השתנו, ניתן על-פי המסמך החדש לאמץ גם דפוס אכילה צמחוני למניעת גורמי סיכון ומחלות לב וכלי דם. תוך הקפדה על מניעת חסרים בברזל ובוויטמין B12.

- הוועדה תמימת דעים בהמלצה להימנע מצריכת מזונות מתועשים, ובעיקר בשרים מעובדים.

- בנוגע לצריכת מוצרי חלב דלי שומן, קובעת הוועדה שחיברה את המסמך כי זו נמצאה קשורה לסיכון מופחת למחלות לב וכלי דם. אך אין מספיק מידע להגדרת כמות הצריכה המדויקת.

- הצטברו יותר עדויות לגבי הקשר שבין צריכת אלכוהול מתונה לבין סיכון מופחת למחלות לב וכלי דם.

מסמך ההנחיות העדכני גם עוסק בסוגיות הבאות:

- מזונות ודפוסי תזונה: על פי מסמך העמדה, מומלץ להעדיף מזון טרי, ללא תוספת סוכר, מלח או רטבים עתירי קלוריות ולהשתמש בשיטות בישול כמו אידוי ו"הקפצה", המשמרות את רכיבי התזונה הטבעיים המצויים במזונות.

- רצוי לכלול בתפריט היומי לפחות 5 סוגי ירקות ופירות שונים - במיוחד בצבעים כתום וירוק כהים וירקות שורש, כיוון שלרוב הם מכילים יותר רכיבי תזונה בהשוואה לשאר הירקות והפירות. צריכת ירקות ופירות מורידה את לחץ הדם.

- מומלץ לכלול בתפריט קטניות, דגנים מלאים, שומן מהצומח (עדיפות לשומן חד בלתי רווי), 3-2 מוצרי חלב ביום, עד 3 מנות דג-ים לשבוע, ולהגיע לכמות היומית המומלצת במזונות עשירי סידן. ניתן להוסיף אגוזים, שקדים ושום כחלק מהתזונה היומית המאוזנת.

- מומלץ להמעיט ככל האפשר בצריכת בשרים עתירי שומן, בעיקר מעובדים שהם עתירי שומן ונתרן, מרגרינות מוקשות ודברי מאפה המכילים שומן צמחי מוקשה, פריטים עתירי שומן טרנס, מאכלים עתירי מלח - וכאמור בעיקר מוצרי מזון מעובדים, משומרים ו/או מומלחים וכן מאכלים עם תוספת סוכר.

- דפוסי אכילה נוספים שיכולים להתאים למניעת תחלואה קרדיו-וסקולרית הם: מעבר לדיאטה צמחונית או טבעונית מאוזנת, לשם שיפור הפרופיל המטבולי גם בחולי סוכרת. או לדיאטה דלת פחמימות המתאימה בעיקר לבעלי משקל עודף ולאנשים עם תסמונת מטבולית. מומלץ להימנע מאכילת מזונות מעובדים ומתועשים.

- מומלץ לשתות כמות מרובה של מים, להמעיט במיצים טבעיים ולהימנע ממשקאות מתוקים. ממחקרים תצפיתיים, ציינה הוועדה, נראה ששתיית חלב, תה (בעיקר ירוק), או אלכוהול בכמות מתונה, קשורה להיארעות נמוכה יותר של מחלות קרדיו-וסקולריות (הגם שמחקרים אלו אינם מוכיחים את קיומו של קשר סיבתי).

הקרדיולוג פרופסור יעקב הנקין , מנהל המרפאות האמבולטוריות, השירות למניעת מחלות לב וטיפול בשומני הדם במערך הקרדיולוגי של המרכז הרפואי "סורוקה" בבאר שבע, שהיה בין מחברי נייר העמדה, ציין כי "תוספי תזונה לא יכולים להוות תחליף לתזונה מאוזנת – ונדרשים שינוי בהרגלי החיים כמו הפסקת עישון ופעילות גופנית".

חלק גדול מדי מהאוכלוסייה בישראל, ציין פרופסור הנקין, משקיע כסף רב בקנייה ובצריכה של תוספי תזונה, אלא שתרומתם במניעת מחלות לב לא הוכחה. במקום צריכה של תוספי תזונה, עדיף להשקיע יותר בשינוי הרגלי החיים, בשיפור הרגלי התזונה ובמקרים מסוימים – "יש אף צורך להשתמש בתרופות שהתועלת הבריאותית שלהן הוכחה במחקרים".

"אנו מקווים", הוסיף פרופסור הנקין, "כי המסמך יסייע לצוותים הרפואיים ולכל מי שמתעניין בתזונה ובבריאות, במאבק האין סופי להפחתת שיעור התחלואה הגבוה של מחלות קרדיווסקולריות".

ד"ר סיגל אילת, אף היא ממחברות נייר העמדה מטעם עמותת הדיאטנים, הוסיפה: "חשוב להדגיש כי מחלות לב וכלי דם הן סיבת המוות השנייה בישראל. בשנת 2011 יוחסו להן כ-17% מכלל הפטירות. שבץ מוחי מהווה סיבת המוות השלישית בשכיחותה בישראל וב-2009 יוחסו לו 5.5% מכלל הפטירות בישראל".

להורדת נייר העמדה המלא לחצו כאן